בקרב חולים שהסכימו לקבל טיפול משולב ברב-גלולה (Polypill) במינון-קבוע, הכוללת אספירין, Atorvastatin, Hydrochlorothiazide ו-Valsartan, הודגמה ירידה בטוחה ויעילה בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, גם בקרב חולים עם מחלת כבד שומני ועליה באנזימי כבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם NASH (Non-Alcoholic Steatohepatitis) או אנזימי כבד מוגברים קיים סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית, אך חולים אלו לרוב אינם נכללים במחקרים להערכת טיפול למניעת אירועים אלו. כעת הם בחנו את היעילות של טיפול משולב במינון-קבוע למניעת אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם וללא NASH.
מדגם המחקר כלל 2,400 משתתפים מעל גיל 50, אשר חולקו באקראי לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת, כאשר המשתתפים בזרוע ההתערבות קיבלו רב-גלולה והחוקרים בחנו את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים. מקרים חשודים ל-NASH זוהו על-סמך בדיקת אולטרה-סאונד ועליה באנזימי כבד.
מהנתונים עולה כי ב-138 מבין 1,249 משתתפים בזרוע ההתערבות (11.0%) וב-137 מבין 1,017 ביקורות (13.5%) תועד אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי במהלך חמש שנות המעקב (יחס סיכון לא-מתוקן של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.03). מבין 1,508 משתתפים שהסכימו לבדיקות נוספות וטיפול, 63 מבין 787 חולים (8.0%) בזרוע ההתערבות ו-86 מבין 721 (11.9%) ביקורות אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי (יחס סיכון מתוקן של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.83).
למרות שהסיכון היחסי המתוקן לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים במשתתפים עם תמונה מתאימה ל-NASH (יחס סיכון מתוקן של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.74) היה נמוך משמעותית בהשוואה לאלו ללא NASH (יחס סיכון מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.49-1.00), ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים לא זיהו שינוי באנזימי כבד בקרב משתתפים שנטלו רב-גלולה, אך בקרב אלו עם NASH תועדה ירידה משמעותית לאחר 60 חודשי מעקב (הבדל בין הקבוצות של 12.0- יחידות בינלאומיות/ליטר).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות רב-גלולה במניעת מחלות לב וכלי דם גם בחולים עם מחלת כבד שומני ועליה באנזימי כבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!