קיימת מחלוקת בהמלצות התזונתיות העולמיות בנוגע להשפעות הקרדיווסקולאריות של חומצה לינולאית, המרכיב העיקרי מבין חומצות שומן אומגה-שש, והמטבוליט שלה, חומצה ארכידונית. במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות גבוהות יותר של חומצה לינולאית בדם וברקמה מלוות בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רמות חומצה לינולאית וחומצה ארכידונית בדם וברקמה ובין היארעות מחלות לב וכלי דם במחקרים שונים. הם השלימו ניתוח נתונים מ-30 מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים מ-13 מדינות ובחנו את היארעות כלל מחלות לב וכלי דם וכן תתי-סוגים שונים של מחלות אלו (מחלת לב כלילית, אירוע מוחי איסכמי, תמותה קרדיווסקולארית). רמות חומצה לינולאית וחומצה ארכידונית, אשר נמדדו כאחוז מכלל חומצות השומן וסווגו לפי חמישונים.
ב-30 מחקרים פרוספקטיביים עם חציון מעקב שנע בין 2.5-31.9 שנים תועדו 15,198 אירועים קרדיווסקולאריים בקרב 68,659 משתתפים. ממצאי המחקר העידו על קשר בין רמות גבוהות יותר של חומצה לינולאית ובין סיכון מופחת לכלל מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון לכל טווח בין-רבעוני של 0.93), תמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.78) ואירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון של 0.88). עוד נרשמה ירידה לא-מובהקת סטטיסטית בסיכון למחלת לב כלילית (יחס סיכון של 0.94, רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.00). החוקרים מדווחים כי הקשרים היו דומים כאשר רמות חומצה לינולאית נבחנו לאורך החמישונים.
לא זוהה קשר בין רמות חומצה ארכידונית ובין סיכון מוגבר לתוצאים קרדיווסקולאריים; בהשוואת החמישון העליון והתחתון, החוקרים מצאו כי רמות גבוהות יותר של חומצה לינולאית נקשרו עם סיכון מופחת לכלל מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.92, רווח בר-סמך 95% של 0.86-0.99).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה חיובית של חומצה לינולאית למניעת מחלות לב וכלי דם.
Circulation. 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!