במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול משולב בסטטינים וחומצה פוסידית מלווה בשיעורי תמותה גבוהים. עוד מדווחים החוקרים כי קיים סיכון לרבדומיולזיס בעקבות טיפול משולב לאורך זמן רב.
לאחר מקרה חמור של רבדומיוליזיס בבית החולים האוניברסיטאי של החוקרים, בעקבות מתן משולב של Atoravastatin וחומצה פוסידית, הם תיארו את האינטראקציה הנ”ל מאחר ובחלק מהמדינות אין התווית-נגד ברורה לשילוב תרופות אלו, בעיקר במצבי טיפול ארוך-טווח בחומצה פוסידית.
החוקרים זיהו בספרות הרפואית ובמאגר ארגון הבריאות העולמי את כל המקרים של רבדיומיוליזיס במהלך מתן משולב של סטטינים וחומצה פוסידית. בספרות, זוהו 29 מקרים של רבדיומיוליזיס; גיל המשתתפים הממוצע עמד על 66 שנים, חציון משך הטיפול המשולב לפני הופעת רבדומיוליזיס עמד על 21 ימים. עוד מדווחים החוקרים כי 28% מהמקרים היו פטאליים.
במאגר VigiBase זוהו 182 מקרים, כאשר גיל החולים הממוצע עמד על 68 שנים וחציון משך הטיפול המשולב לפני התפתחות רבדומיוליזיס עמד על 31 ימים ו-24% מהמקרים היו פטאליים.
לאור שיעורי התמותה הגבוהים על-רקע טיפול משולב זה ומשך הטיפול הארוך לפני התפתחות רבדומיוליזיס, יש לטפל בחומצה פוסידית במידה ואין חלופה הולמת אחרת, כל עוד מפסיקים את הטיפול בסטטינים במהלך הטיפול בחומצה פוסידית, וככל הנראה לשבוע נוסף. לעיתים רחוקות הפסקה זו בטיפול תשפיע לרעה על המטופל.
בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי אין לשלב סטטינים עם חומצה פוסידית וכאשר נדרש טיפול בחומצה פוסידית, יש לשקול הפסקה זמנית של סטטינים בכל המקרים, למעט מקרים חריגים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!