מתוצאות מחקר חדש בחולי אסתמה עולה כי תרגילי לימוד-עצמי לאימון מחדש של הנשימה הובילו לבקרת תסמינים ושיפור איכות חיים בהיקף דומה למפגשים פנים מול פנים עם פיזיותרפיסט. יתרה מזאת, במאמר שפורסם במהלך חודש דצמבר בכתב העת Lancet Respiratory Medicine מדווחים החוקרים כי התרגילים הובילו לתוצאות טובות יותר מטיפול תרופתי סטנדרטי.
החוקרים השלימו מחקר שכלל שלוש-קבוצות, להן חולקו באקראי חולים לקבוצת ביקורת, קבוצת פיזיותרפיה פנים מול פנים או קבוצת תרגול עצמי, בה החולים קיבלו סרט DVD ועלון מידע אודות תרגילי נשימה.
מדגם המחקר כלל חולים מבוגרים, בגילאי 16-70 שנים, מ-34 מרפאות בבריטניה. רק חולים עם אבחנת אסתמה ע”י רופא, אשר קיבלו לפחות תרופה אחת לאסתמה בשנה האחרונה ועם מדד AQLQ (Asthma Quality of Life Questionnaire) של פחות מ-5.5 נקודות, נכללו במחקר.
מבין 655 המבוגרים עם אסתמה שנכללו בניתוח הנתונים, 261 חולקו באקראי לקבוצת המחקר (סרטון DVD עם עלון מידע), כאשר 132 נכללו בקבוצת פיזיותרפיה אישית ו-262 בקבוצת הפלסבו. המאפיינים הבסיסיים של המשתתפים בתחילת המחקר היו דומים בשלוש הקבוצות.
המשתתפים בשלוש הקבוצות השלימו את שאלון AQLQ בתחילת המחקר ולאחר 3, 6 ו-12 חודשים וכן השלימו בדיקת תפקודי נשימה לאורך המחקר.
בתחילת המחקר, מדד AQLQ הממוצע בקבוצת המחקר, פיזיותרפיה אישית וטיפול סטנדרטי עמד על 4.3, 4.2 ו-4.3, בהתאמה. לאחר שנה אחת, המדד הממוצע עמד על 5.40, 5.33 ו-5.12, בהתאמה.
לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל מרפאה כללית, מין, גיל, הרגלי עישון, שלב טיפול לאסתמה לפי British Thoracic Society ו-Hospital Anxiety and Depression Score ושאלון Nijmnegen Questionnaire, ההבדל בממוצע מדד AQLQ בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת טיפול סטנדרטי עמד על 0.28 נקודו, כאשר ההבדל בין פיזיותרפיה אישית וקבוצת הביקורת עמד על 0.24 נקודות. מנגד, ההבדל הממוצע המתוקן בין קבוצת המחקר ופיזיותרפיה אישית לא היה מובהק סטטיסטית.
מניתוח נתוני סקר AQLQ עלה כי השיפור הגדול ביותר בהשוואה לטיפול הסטנדרטי תועד במרכיב הרגשי. באופן ספציפי, בקבוצת המחקר תועד שיפור של 0.38 נקודות, בקבוצת פיזיותרפיה אישית עמד השיפור הממוצע על 0.43 נקודות.
שיפור משמעותי בשתי הקבוצות, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, תועד גם במדד התסמינים. בקבוצת המחקר תועד עוד שיפור משמעותי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, במדדי פעילות וסביבה. לא תועדו הבדלים משמעותיים בכלל המדדים או במדדים פרטניים בין קבוצת המחקר ובין קבוצת פיזיותרפיה אישית.
בסיכומו של דבר, ב-62% מהחולים בקבוצת המחקר תועד השיפור בעל חשיבות קלינית מינימאלית של 0.5 מתחילת המחקר, כמו גם ב-64% מאלו בקבוצת פיזיותרפיה אישית ו-56% מאלו תחת טיפול סטנדרטי.
מנגד, ב-5% מהחולים בקבוצת המחקר ו-4% מאלו תחת פיזיותרפיה אישית חלה החמרה בתסמינים, זאת בהשוואה ל-9% מהחולים בקבוצת הפלסבו.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בשינוי בתוצאים משניים בין הקבוצות.
באשר לתוצאות הקליניות, 78 חולים (12%) מכלל המשתתפים במחקר פיתחו התקף אסתמה אחד לפחות במהלך המחקר, כולל 24, 15 ו-39 חולים בקבוצת המחקר, פיזיותרפיה אישית וקבוצת הביקורת, בהתאמה. עם זאת, לאחר תקנון לתדירות התקפי אסתמה בתחילת המחקר ומשתנים נוספים, לא תועדו הבדלים משמעותיים בתדירות התקפי אסתמה בין הקבוצות.
Lancet Respir Med. Published online December 13, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!