מנתוני מחקר Northwick Park Heart Study עולה כי שינויים בגלי T בתרשימי אק”ג עשויים לנבא משמעותית תמותה כלילית פתאומית בגברים ללא מחלה כלילית ידועה, זאת ללא תלות בגורמי סיכון אחרים.
בין השנים 1972-1978 גויסו למחקר 2,167 גברים בכל הגילאים בלונדון, ללא היסטוריה של מחלת לב כלילית. המשתתפים השלימו תרשימי אק”ג בתחילת המחקר והממצאים קודדו כבעלי סיכון גבוה או נמוך לאירוע כלילי מג’ורי לפי הגדרות קוד מיניסוטה. מקרי תמותה פתאומית או לא-פתאומית הוגדרו כמקרים שאירעו בתוך פחות או יותר מ-24 שעות מהופעת תסמינים, בהתאמה.
החוקרים מדווחים על 184 מקרי תמותה כלילית פתאומית, 78 מקרי תמותה כלילית לא-פתאומית, 719 מקרי תמותה לא-כלילית ו-1,186 גברים ששרדו עד תום המחקר. מספר הגברים בכל קבוצה עם ממצאים בסיכון גבוה בתרשים אק”ג עמד על 34 (18.5%), 5 (6.4%), 73 (10.2%) ו-89 (7.5%), בהתאמה.
מניתוח הנתונים אודות כל 2,167 הגברים עלה קשר בין שינויים בסיכון גבוה בתרשים אק”ג ובין תמותה פתאומית (יחס סיכון מתוקן של 1.94), אך לא זוהה קשר דומה עם תמותה כלילית לא-פתאומית (יחס סיכון מתוקן של 0.55).
מבין 184 מקרי תמותה פתאומית ו-1,983 מקרים ללא תמותה פתאומית, החוקרים לא זיהו קשר בין דפוסי Q/QS או הפרעות קצב ובין תמותה פתאומית, אך הממצאים תמכו בקשר עם שינויים בגלי T (יחס סיכון מתוקן של 2.52).
החוקרים כותבים כי מבין 262 מקרי תמותה כלילית, לאחר תקנון לערפלנים שונים, הגורם המנבא הבלתי-תלוי היחיד שנקשר עם תמותה פתאומית היה שינויים בסיכון גבוה בתרשים אק”ג (יחס סיכויים של 3.94). שינויים בגלי T היו השינויים החריגים העיקריים בתרשימי אק”ג (יחס סיכון של 6.09).
החוקרים מקווים כי מחקרים אחרים יאשרו את הממצאים גם באוכלוסיות אחרות.
Open Heart 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!