מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ASBMR (American Society for Bone and Mineral Research) עולה כי הן טיפול נוכחי והן טיפול קודם בביספוספנטים, בפרט Alendronate, מלווה בהפחתת תמותה מכל-סיבה בגברים ובנשים, כאשר ההשפעה המגנה נותרת לאחר תקנון למשתנים שונים. הטיפול בביספוספנטים לווה בסיכון מופחת לתמותה בנשים ובגברים.

מחקר CaMos (Canadian Multicenter Osteoporosis) כלל נשים וגברים בגילאי 50 שנים ומעלה בין השנים 1995-2012. המעקב החל עם התחלת הטיפול, אך בממוצע, המשתתפים נטלו Alendronate למשך כחמש שנים.

מדגם המחקר כלל 2,173 מטופלים בביספוספנטים, כאשר 1,265 נשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי שימשו כביקורות בריאות. יתרה מזאת, 1,889 משתתפים לא קיבלו כל טיפול תרופתי.

המאפיינים הבסיסיים של המטופלים בביספוספנטים, אלו שנטלו טיפול הורמונאלי חליפי ואלו שלא נטלו טיפול תרופתי היו כצפוי שונים במידה מסוימת. לדוגמא, ב-35% מהנשים שטופלו בביספוספנטים הייתה היסטוריה של שבר קודם, זאת בהשוואה ל-17% מהנשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי ו-0.12% בלבד מהנשים ללא טיפול תרופתי.

בנשים שנטלו ביספוספנטים תועדו גם גורמי סיכון חשובים העשויים להיות קשורים בסיכון מוגבר לתמותה, כולל משקל נמוך יותר, אך אורח החיים היה מעט טוב יותר מזה של נשים שנטלו טיפול הורמונאלי חליפי.

מספר הגברים תחת טיפול בביספוספנטים היה קטן יותר, א בדומה לנשים, שיעור השברים הקודמים היה גבוה יותר בקרב גברים שטופלו ב-Alendronate (27% לעומת 13% בגברים שלא נטלו טיפול).

שוב, בדומה לנשים, בגברים תחת טיפול תועדו מספר גורמי סיכון העשויים להיות קשורים בסיכון מוגבר לתמותה, כולל משקל גוף נמוך יותר ושכיחות גבוהה יותר של סרטן, אך גם באלו תועד פרופיל אורחות חיים טוב יותר, בהשוואה לגברים ללא טיפול.

לאחר תקנון למשתנים מרכזיים, הסיכון לתמותה בקרב נשים היה נמוך ב-42% באלו שנטלו ביספוספנטים בהווה וב-47% באלו שטופלו בתרופה בעבר, בהשוואה לנשים שלא נטלו מעולם ביספוספנטים. מנגד, לטיפול הורמונאלי חליפי לא הייתה השפעה על הסיכון לתמותה בנשים.

בקרב גברים, ניתוח רב-משתנים העיד כי הסיכון לתמותה היה נמוך ב-30% בקרב אלו שנטלו ביספוספנטים בהווה וב-50% באלו שנטלו ביספוספנטים בעבר, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ASBMR

לידיעה במדסקייפ