למעלה מ-10% מהחולים במדגם מייצג של מרפאות קרדיולוגיות בארצות הברית טופלו באופן לא-הולם באספירין במסגרת מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם; כלומר, הסיכון במהלך עשר שנים למחלת לב וכלי דם היה נמוך מ-6%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
מהנתונים עולה עוד שונות בהיקף הטיפול הלא-הולם באספירין בין מרפאות שונות בארצות הברית, עם שכיחות שנעה בין 0% עד 70%.
במסגרת המחקר זיהו החוקרים קרוב ל-255,000 מטופלים לא-מאושפזים שטופלו ב-119 מרפאות קרדיולוגיות שהיו חלק ממאגר PINNACLE (Practice Innovation and Clinical Excellence) ונטלו אספירין בין ינואר 2008 ועד יוני 2013. מדגם זה לא כלל חולים שנטלו אספירין למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם ואלו שנטלו קומדין, קלופידוגרל, טיקלופידין, או שילוב של אספירין/דיפירידמול בשחרור ממושך.
החוקרים התבססו על מחשבון סיכון פרמינגהם (על-בסיס גיל, מין, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, רמות כולסטרול כולל ו-HDL, לחץ דם סיסטולי ותרופות לאיזון יתר לחץ דם) לחישוב הסיכון בתוך עשר שנים למחלות לב וכלי דם. ב-72.9% מהמשתתפים היו חסרים נתונים, בעיקר ערכי כולסטרול, כך שבסופו של דבר נותרו 68,808 משתתפים עבורם ניתן היה לחשב את מדד הסיכון.
החוקרים התבססו על הגדרה שמרנית של סיכון למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים הנמוך מ-6% כעדות לשימוש לא-הולם באספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, אם כי לפי חלק מההנחיות, שימוש לא-הולם מוגדר בנוכחות סיכון נמוך מ-10%.
מהנתונים עולה כי ב-11.6% מהמשתתפים שנטלו טיפול באספירין הסיכון למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים היה נמוך מ-6%.
המשתתפים שנטלו אספירין באופן לא-הולם, בהשוואה לאלו שנטלו אספירין בצדק, היו צעירים יותר (גיל ממוצע של 49.9 שנים לעומת 65.9 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של נשים (79.7% לעומת 52.6%).
שיעור MRR (Median Rate Ratio) המתוקן לשימוש לא-הולם באספירין במרפאות שונות עמד על 1.63, כלומר, כאשר מדובר היה בשני מטופלים זהים שטופלו בשתי מרפאות שונות תוארה סבירות של 63% כי באחד מהם יינתן טיפול לא-הולם באספירין. הנתונים לא השתנו לאחר שהחוקרים הוציאו מהמחקר נשים מבוגרות וחולי סוכרת (בהם צפויה תועלת רבה יותר לאספירין).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!