מניתוח ממצאי מחקר WOSCOPS (West of Scotland Coronary Prevention Study) עולה כי טיפול בסטטינים במשך חמש שנים מלווה בירידה עקבית בסיכון למחלות לב וכלי דם, במהלך כשני עשורים. התוצאות הוצגו במהלך הכנס המדעי מטעם ה-American Heart Association והחוקרים מסבירים כי לטיפול במשך חמש שנים בלבד ב-Pravastatin עשויה להיות השפעה מאוחרת במהלך כל חיי המטופל.
באשר לתוצא הסיום העיקרי, עד לתום 20 שנות המעקב אחר המשתתפים במחקר, החוקרים מצאו כי למטופלים בסטטינים נדרשו חמש שנים נוספות בכדי להגיע לאותה דרגת סיכון של המטופלים בפלסבו. הם מוסיפים כי מהנתונים עולה כי ההשפעה הייתה עקבית מאוד במונחים של הפחתת סיכון למחות לב וכלי דם לאורך תקופה ארוכה, עדות לכך שהטיפול בסטטינים מביא לשינוי במהלך הטבעי של המחלה בדרכים שהם מעבר להפחתת רמות LDL. לרופאים, הם ממליצים להתייחס להשפעה ארוכת הטווח של טיפול בסטטינים למטופלים, בטענה כי הדרך הטובה ביותר להעריך את הטיפול הוא מעבר לתוצאות מחקרים קליניים עם התייחסות לתועלת של הטיפול במהלך החיים.
WOSCOPS הוא מחקר להערכת מניעה ראשונית, שכלל 6,595 גברים בגילאי 45-64 שנים, עם רמות כולסטרול מוגברות, והינו אחד המחקרים הראשונים להערכת הטיפול בסטטינים, שתוצאותיו פורסמו בשנת 1995. מהמחקר עלה כי הטיפול ב-Pravastatin במינון 40 מ”ג למשך חמש שנים הפחית משמעותית את הסיכון לאוטם לא-פטאלי של שריר הלב או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם בהיקף של 31% בהשוואה לפלסבו.
בשנת 1996 החלו במעקב אחר הנתונים מאחר והבינו כי יש חשיבות בהערכת הבטיחות והיעילות של הטיפול. באמצעות הרשומות הממוחשבות מבתי חולים שונים ונתוני פטירה, החוקרים אספו נתונים אודות למעלה מ-90% מהחולים שלקחו חלק במחקר WOSCOPS.
הטיפול ב-Pravastatin הביא להפחתת רמות LDL בשיעור של 26% ורמות כולסטרול כללי בשיעור של 20%. באשר לתוצאים קליניים, הירידה בתוצא הסיום העיקרי במחקר WOSCOPS נשמרה במהלך עשרים שנות המעקב. לאחר 20 שנים, שיעורי התמותה עקב מחלת לב כלילית ירדו ב-27% ושיעורי התמותה מכל-סיבה ירדו ב-13%. כמו כן, הצורך ברה-וסקולריזציה כלילית ירד ב-19%, לצד ירידה של 31% בשיעורי אי-ספיקת לב; לא תוארה השפעה על שיעור האירועים המוחיים.
הגיל הממוצע של הגברים במחקר עמד על 55 שנים ולאחר עשרים שנים הם הגיעו לגיל 75 שנים. מדובר בתקופה המכסה את תקופת התחלואה והתמותה המוקדמת עקב מחלות לב וכלי דם והחוקרים מאמינים כי מספקת תמונה טובה של התועלת במהלך החיים, זאת בניגוד לסיכון במהלך החיים. מדובר באירועים אמיתיים המתועדים במטופלים אמיתיים.
חשוב מכך, החוקרים לא זיהו כל סימן לממאירות עם טיפול בסטטינים, ממצא שעשוי היה להתגלות עם מעקב כה ארוך. תועדה ירידה משמעותית במספר הימים שהחולים אושפזו בשל כל אירוע קרדיווסקולארי במהלך שני עשורים, כולל ירידה במספר ימי האשפוז עקב אוטם שריר הלב. לא תועדו סוגיות בטיחות במונחים של מחלות חמורות שניתן לזהות באוכלוסיה זו במהלך תקופת מעקב כה ארוכה ולכן לטיפול יש תועלת, ללא חסרונות נראים לעין.
מתוך כנס מטעם ה-American Heart Association
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!