בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ופעילות מחלה נמוכה או הפוגה לאחר שישה חודשי טיפול בשילוב Etanercept עם Methotrexate, צפויה מחלה יציבה קלינית והדמייתית לאחר 12 ואף 24 חודשים עם טיפול ב-Etanercept בלבד, כך עולה מניתוח נתוני מחקר CAMEO (Canadian Methotrexate and Etanercept Outcome Study), שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-69 מטעם ה-Canadian Rheumatology Association.

מחקר CAMEO כלל 258 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, עם משך מחלה ממוצע של 8.9 שנים. החולים לא קיבלו טיפול קודם במעכבי TNF, אך נחשפו ל-2.7 תרופות, בממוצע, המיועדות לטיפול במחלה. מעט למעלה ממחצית מהחולים טופלו בעבר בסטרואידים פומיים. בכל החולים אובחנו לפחות שלושה מפרקים נפוחים, עם מדד DAS28 של 3.2 ומעלה בתחילת המחקר, למרות טיפול קבוע במתוטרקסט.

Etanercept ניתן במינון של 50 מ”ג לשבוע, בזריקות תת-עוריות, בנוסף לטיפול במתוטרקסט, במינון של 15 מ”ג לשבוע או 10 מ”ג לשבוע במידה והחולה לא סבל את הטיפול בתחילת המחקר. לאחר שישה חודשי טיפול בשתי התרופות, 205 חולים חולקו באקראי לטיפול ב-Etanercept בלבד (98 חולים) או להמשך טיפול משולב ב-Etanercept עם Methotrexate (107 חולים). במדגם זה, 84 חולים אובחנו עם פעילות מחלה בינונית בתחילת המחקר ו-121 עם פעילות מחלה חמורה.

החוקרים מצאו כי בחולים עם פעילות מחלה בינונית בתחילת המחקר, בהם תועד פעילות מחלה נמוכה או הפוגה לאחר שישה חודשי טיפול בשתי התרופות, מדד DAS28 (Disease Activity Score) עמד בממוצע של 3.06 שנה לאחר הפסקת מתוטרקסט לאחר שישה חודשים. זאת בהשוואה למדד DAS28 ממוצע של 3.10 באותה קבוצת חולים שנותרו תחת הטיפול בשתי התרופות למשך 12 חודשים. שיעור החולים עם תגובה טובה או מתונה לפי קריטריוני ה-EULAR (European League Against Rheumatism) היה דומה בשתי הקבוצות.

מנגד, בחולים עם פעילות מחלה חמורה בתחילת המחקר, הפסקת טיפול במתוטרקסט לאחר שישה חודשים לוותה בהחמרה של המחלה לאחר 12 חודשים, עם מדד DAS28 ממוצע של 4.31. זאת בהשוואה למדד ממוצע של 3.39 בחולים עם מחלה חמורה בתחילת המחקר, שהמשיכו בנטילת שתי התרופות לאחר שנה.

שיעור החולים עם מחלה חמורה בתחילת המחקר, בהם תועדה תגובה טובה או מתונה לאחר 12 חודשים היה גבוה יותר עם טיפול משולב.

מנתונים אלו עולה כי ניתן להפסיק את הטיפול במתוטרקסט בחלק גדול יחסית מהחולים עם פעילות בינונית של דלקת מפרקים שגרונית בתחילת הדרך, לאחר השלמת שישה חודשי טיפול משולב בשתי התרופות.

החוקרים מציינים כי תועדה מגמה לפרופיל אירועים חריגים חמורים מעט טוב יותר בקבוצת הטיפול המונותרפי ב-Etanercept, אך ההבדל בין שתי הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית. ידוע כי טיפול משולב בתרופות תמיד עדיף על תרופה יחידה, ולכן הם אינם ממליצים באופן גורף להפסיק את הטיפול במתוטרקסט בחולים אלו. עם זאת, במידה וישנה סיבה תקפה להפסקת הטיפול, בין אם בשל רעילות או בשל נושאי סבילות הטיפול, אזי ניתן לשקול הפסקת הטיפול לחולים עם פעילות מחלה נמוכה או הפוגה לאחר שישה חודשי טיפול משולב. מנגד, בחולים עם פעילות מחלה בינונית או חמור לאחר שישה חודשי טיפול משולב יש להמליץ על המשך טיפול במתוטרקסט, אחרת, תתכן החמרה בפעילות המחלה.

מתוך הכנס השנתי ה-69 מטעם ה-Canadian Rheumatology Association

לידיעה במדסקייפ