במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש לפיהן טיפול ב- Denosumab (פרוליה) הביא לשיפור משמעותי בצפיפות, מסת וחוזק עצם הרדיוס ובנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס נרשמה ירידה משמעותית בסיכון לשברי שורש כף היד.
במסגרת מחקר FREEDOM (Fracture Reduction Evaluation of Denosumab in Osteoporosis every 6 Months) ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של Denosumab על צפיפות, מסת וחוזק העצם הטרבקולארית והקורטיקאלית של הרדיוס וכן לבחון את היארעות שברים.
המחקר כלל 7,808 נשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס שטופלו בפלסבו או ב- Denosumab במינון 60 מ”ג, כל שישה חודשים, למשך 36 חודשים. החוקרים עקבו אחר צפיפות המינראלים של עצם הרדיוס, תכולת המינראלים בעצם וחוזק העצם באמצעות בדיקות DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry) או בדיקת CT כמותית.
מהתוצאות עולה כי טיפול ב- Denosumab הביא לעליה משמעותית בצפיפות המינראלים של עצם הרדיוס (כפי שנקבע לפי בדיקת DEXA), בנפח ובתכולת המינראלים ובחוזק העצם (כפי שנקבע לפי בדיקת CT כמותית) בהשוואה לפלסבו (הן בעצם הקורטיקאלית והן בעצם הטרבקולארית בכל נקודות הזמן שנבדקו).
לאחר 36 חודשים, שיעורי ההיארעות של שברי שורש כף יד עמדו על 2.9% בקבוצת הפלסבו ועל 2.5% בקבוצת המטופלות ב- Denosumab (ירידה של 16% בסיכון היחסי, p=0.21).
במשתתפות עם מדד T-score בצוואר הירך של 2.5- ומטה, נרשם סיכון מוגבר לשברי שורש כף יד, וטיפול ב- Denosumab הפחית משמעותית את שיעורי ההיארעות של שברי שורש כף יד, בהשוואה לפלסבו (4.0% בקבוצת הפלסבו לעומת 2.4% בקבוצת ההתערבות; ירידה של 40% בסיכון היחסי, ירידה של 1.6% בסיכון האבסולוטי, p=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Denosumab הביא לשיפור משמעותי בצפיפות, מסת וחוזק עצם הרדיוס בהשוואה לפלסבו. בנשים בסיכון גבוה, הטיפול הביא לירידה משמעותית בסיכון לשברי שורש כף היד.
Menopause. 2013;20(2):130-137
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!