באופן לא-מפתיע, הגדלת היקף הפעילות הגופנית בשעות הפנאי מביאה להפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מאגר Swedish National Diabetes Register. עוד עולה מהסקירה כי בחולי סוכרת שלא הקפידו על פעילות גופנית או עשו זאת באופן מועט בתחילת המחקר, באלו שהצליחו להגדיל משמעותית את היקף הפעילות הגופנית במהלך כחמש שנים נרשמה ירידה של כשני-שליש בשיעורי התמותה.
החוקרים התבססו על נתונים אודות פעילות גופנית בשעות הפנאי, שתועדו כל שנה, אודות למעלה מ-15,000 גברים ונשים עם סוכרת מסוג 2. המשתתפים קובצו לקבוצה של פעילות גופנית מעטה (ללא פעילות גופנית קבועה או פעילות גופנית פעם בשבוע), או פעילות גופנית שגרתית (3-7 פעמים בשבוע).
במהלך תקופה של חמש שנים, באלו שהקפידו על פעילות גופנית באופן קבוע נרשמה סבירות נמוכה יותר לאירועים קרדיווסקולאריים או לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם או כל סיבה אחרת.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולי סוכרת שדיווחו כי לא הקפידו על פעילות גופנית או שעשו זאת בתדירות נמוכה בתחילת המחקר והצליחו להגדיל את היקף הפעילות הקבועה לשלוש פעמים בשבוע, לכל הפחות. במקרים אלו הירידה בתוצאי הסיום הייתה בולטת עוד יותר, כאשר מספר מקרי התמותה הקרדיווסקולארית בחולי סוכרת שהגדילו את היקף הפעילות הגופנית צנח ב-67% בהשוואה לאלו שלא שיפרו את היקף הפעילות הגופנית שלהם. בדומה, שיעורי התמותה מכל-סיבה ירדו בהיקף דומה.
ירידה דומה תועדה כאשר החוקרים קיבצו את קבוצת החולים שהגדילו את היקף הפעילות הגופנית שלהם עם קבוצת החולים שהקפידו על פעילות גופנית קבועה.
ממצאי המחקר השבדי עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקר גרמני ומטה-אנליזה, שכללה חולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2.
European Association for the Study of Diabetes 2012 Meeting
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!