השפעת חוסר תנועה של גפה על פלסטיות מוחית/ דר’ רויטל גנדלמן-מרטון

למרות שהרבה מחקרים מתמקדים על השינויים המבניים והתפקודיים בתגובה לרכישת מיומנות, קיים מידע מועט על ההשפעות של קלט תחושתי ופלט מוטורי במוח האדם. בניגוד לכך, מחקרים בבע”ח הדגימו את ההשפעות של קטיעת גפה, דנרבציה, או פגיעות במערכת העצבים המרכזית על מיפוי מחודש הקורטקס הסומטוסנסורי. אחת הסיבות לפער זה היא העדר נתונים שקדמו לפגיעה במחקרים קודמים של דאפרנטציה בבני- אדם.   

מטרת העבודה היתה לבדוק האם חוסר תנועה של גפה לאחר פגיעה חד-צדדית בזרוע יכולה להשתקף בשינויים מבניים פלסטיים בחומר האפור (עובי קורטיקלי) ובחומר הלבן (אנאיזוטרופיה חלקית). 

שיטות

נבחנו 10 נבדקים דומיננטיים ימניים עם פגיעה בגפה הימנית העליונה שהצריכה לפחות 14 ימים של חוסר תנועה של הגפה. הנבדקים עברו שתי בדיקות MRI, הראשונה 48 שעות לאחר הפגיעה והשנייה לאחר כ- 16 ימים של חוסר תנועה. על סמך סריקות ה- MRI נמדדו עובי הקורטקס של האזורים הסנסורימוטוריים והאנאיזוטרופיה החלקית של המסילות הקורטיקוספינליות.

תוצאות

לאחר חוסר תנועה, נמצאה ירידה בעובי הקורטיקלי באזור המוטורי הראשי והאזור הסומטוסנסורי משמאל וירידה באנאיזוטרופיה החלקית של המסילה הקורטיקוספינלית משמאל. בנוסף לכך, המיומנות המוטורית של היד השמאלית, הבלתי פגועה, השתפרה והיא קשורה לעליה בעובי הקורטקס  ולאנאיזוטרופיה החלקית בקורטקס המוטורי הימני.

מסקנות

מחקר זה מדגים שחוסר תנועה משרה ארגון-מחדש מהיר של המערכת הסנסוריומוטורית. עובי קורטיקלי של הקורטקס הסנסורימוטורי והאנאיזוטרופיה החלקית של המסילה הקורטיקוספינלית משתנים בזמן חוסר תנועה של זרוע ימין, ושינויים אלה קשורים עם העברת מיומנות מיד ימין ליד שמאל. לממצאים אלה היכולה להיות חשיבות בשיטות המיושמות בשיקום נוירולוגי.


Langer N, Hänggi J, Müller NA, et al. Effects of limb immobilization on brain plasticity. Neurology 2012;78:182-188.


הצעות לקריאה נוספת:

Gaser C, Schlaug G. Brain structures differ between musicians and non-musicians. J Neurosci 2003;23:9240-9245.

Draganski B, Moser T, Lummel N, et al. Decrease of thalamic gray matter following limb amputation. Neuroimage 2006;31:951-957.

Granert O, Peller M, Gaser C, et al. Manual activity shapes structure and function in contralateral human motor hand area. Neuroimage 2011;54:32-41.

Trachtenberg JT, Chen BE, Knott GW, et al. Long-term in vivo imaging of experience-dependent synaptic plasticity in adult cortex. Nature 2002;420:788-794.

Jancke L. The plastic human brain. Restor Neurol Neurosci 2009;27:521-538.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן