במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים כי בדיקות מעבדה אינן מהימנות להבחנה בין עיכוב קונסטיטוציונאלי בגדילה והתבגרות ובין היפוגונאדיזם היפוגונאדוטרופי מבודד.
לדברי החוקרים, במידה ורופאים בוחרים באחת מהבדיקות האבחנתיות המתוארות במאמר, עליהם להיות מודעים למגבלות של כל בדיקה. הדבר חשוב במיוחד בעת הייעוץ ופרשנות תוצאות הבדיקות. הם מסבירים כי CDGP (Constitutional Delay of Growth and Puberty) הינה הגורם הבודד הנפוץ ביותר להתבגרות מאוחרת, אך לעיתים קשה להבחין בין מצב זה ובין IHH (Isolated Hypogonadtropic Hypogonadism).
החוקרים סקרו 19 מחקרים שפורסמו במהלך 30 השנים האחרונות ובחנו את הבדיקות האבחנתיות להבחנה בין CDGP ובין IHH.
רמות הגונאדוטרופינים הבסיסיות (FSH ו-LH) , שנבחנו בארבעה מחקרים, היו נמוכות יותר במתבגרים עם IHH בהשוואה לאלו עם CDGO, אך נראה היה כי קשה להבחין בין שני המצבים על פי רמות ההורמונים.
חמישה מחקרים שבחנו מבחני גירוי GnRH (Gonadotropin-Releasing Hormone) הדגימו שונות משמעותית בתגובה שהובילה לחוסר אפשרות להבחין באופן מדויק בין CDGP ובין IHH.
התוצאות גם לא היו עקביות עם מבחני גירוי שהתבססו על אגוניסטים ל-GnRH (Nafarelin, Triporeline, Buserelin ו-Leuopride), כאשר מרבית המחקרים כללו משתתפים מעטים.
ממחקרים להערכת מבחני גירוי hCG (Human Chorionic Gonadotropin) עולה כי גם בדיקות אלו הן בעייתיות, בשל הפרוטוקולים השונים בשימוש. יתרה מזאת, אפופטוזיס של תאי נבט ודלקת תוארו בבנים שטופלו ב-hCG בשל אשך טמיר, ועלה חשש תיאורטי מפני שימוש שגרתי בפרוטוקולים המבוססים על זריקות hCG מרובות.
מדידות רמות Inhibin B עשויות לשמש כבדיקות פשוטות לאבחנה של עיכוב התפתחותי בבנים, כאשר רמות נמוכות מאוד מעידות על סבירות גבוהה ל-IHH, אך גם במקרים אלו נדרשים מחקרים נוספים, בעיקר במתבגרות. גם בדיקות גנטיות עשויות להיות מבטיחות, אך המגבלות הנוכחיות בהבנת הבסיס הגנטי בשתי ההפרעות אינו מאפשר לערוך בדיקות שגרתיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!