אטרופיה גאוגרפית היא צורה מידרדרת ובלתי הפיכה של ניוון מקולרי מחמת גיל (AMD)  מתקדם לא וסקולרי. היא מאופיינת בניוון של שכבות הרשתית החיצוניות, האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית (RPE) והכוריוקפילריס, ובגליאוזיס (gliosis) של תאי מילר, שגורמים לפגיעה בראייה ובאיכות החיים.

הנטל על מערכת הבריאות הציבורית של אטרופיה גאוגרפית הינו משמעותי היות ויש יותר מ- 5 מיליון אנשים חולים באופן גלובלי, ומספרם צפוי לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה. ההידרדרות ההדרגתית של אטרופיה גאוגרפית מאפשרת חלון אפשרויות לטיפול, אך אין כל טיפול יעיל למרות מחקר אינטנסיבי.

לאחרונה דווח שמחקרים קליניים שלב 2 ושלב 3 שבדקו טיפול בהזרקה לזגוגית של pegcetacoplan, מעכב של complement component 3 (C3) ושל complement 3b (C3b), הראו ירידה שתלויה במינון, בהתקדמות אטרופיה גאוגרפית ופרופיל בטיחות טוב. מחקרים אלה בדקו שינויים בגודל אזור האטרופיה כעבור 12 חודשים באמצעות מדידה ידנית בצילומי אוטופלואורסצנציה של הפונדוס. המגבלה של שיטה זו היא חוסר היכולת לבדוק את השינויים המורפולוגיים בשכבות הרשתית או לזהות שלבים מוקדמים של המחלה. בגלל סיבה זו ה-  International Classification of Atrophy Meeting (CAM) group קידמה את השימוש ב- SD-OCT כסטנדרט ההדמיה להתייחסות בתיאור אטרופיה גאוגרפית. מחקרים של אטרופיה גאוגרפית המשתמשים במדדים שהוגדרו על ידי CAM הינם מאתגרים מכיוון שהפיענוח הידני של שינויים ב- OCT מצריך זמן ועבודה מרובים, ונתון לשונות בין הבודקים. מאידך, בדיקת המדדים של CAM בהדמיות OCT באמצעות פלטפורמות המבוססות על למידה עמוקה מתגברת על קשיים אלה, והוכח שהביצועים משתווים לאלה של בודקים מומחים. באמצעות בדיקות כאלה ניתן לדווח על ההשפעה של הזרקה לזגוגית של pegcetacoplan על השטח של אטרופיה מלאה של האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית ושל הרשתית החיצונית, וגם של כל אחד מהמדדים שנקבעו על ידי CAM כמו איבוד RPE ואטרופיה של פוטורצפטורים. בנוסף ניתן לבדוק את היחס בין אטרופיה של הפוטורצפטורים בנפרד לבין המקולה השלימה כמדד להתקדמות המחלה, שיתכן שיוכל לשמש לתיאור תוצאת הטיפול.

החוקרים היו מבריטניה, הולנד וארה”ב. המטרה העיקרית הייתה לבדוק את התפקיד של סגמנטציה אוטומטית של הדמיות OCT באמצעות מודל של מערכת למידה עמוקה להערכת טיפול בעיכוב C3 על השטח של אטרופיה גאוגרפית, על המרכיבים שלה מבחינת הפוטורצפטורים וה- RPE ושל השטח היחסי של המקולה הלא פגועה, כדי לזהות ביומרקרים מנבאים של הידרדרות אטרופיה גאוגרפית.

במחקר בוצעה בדיקה פוסט-הוק של מחקר FILLY באמצעות מודל של למידה עמוקה של הדמיות OCT. בוצעה רנדומיזציה של 246 חולים לשלוש קבוצות שוות שאחת טופלה מדי חודש ב- pegcetacoplan, השנייה טופלה כל חודש שני, והשלישית –  קבוצת הביקורת, קיבלה טיפול מדומה (sham treatment). בוצעו בדיקות כעבור שנה של טיפול וכעבור חצי שנה נוספת ללא טיפול. במחקר נכללו 197 משתתפים, עין אחת של כל משתתף. נקודת הקצה (endpoint) העיקרית להערכת היעילות הייתה מידת האטרופיה המלאה של RPE ושל הרשתית החיצונית כעבור שנה של טיפול. הממצאים הראו שבעיניים שטופלו היה שינוי ממוצע איטי יותר בהתקדמות האטרופיה הגאוגרפית כעבור שנה וכעבור שנה וחצי, בכל המדדים, בהשוואה לקבוצה עם טיפול דמה. אזורי המקולה השלימים נשארו שמורים בקבוצות הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת כעבור שנה וכעבור שנה וחצי.  היחס בין שטחי המקולה הפגועה והשלימה  היה מדד מנבא להתקדמות האטרופיה כעבור שנה.

המסקנות היו שיש גם הוכחה המבוססת על OCT להאטת הידרדרות אטרופיה גאוגרפית ולהגנה על חלקי המקולה השלמים באמצעות טיפול ב- pegcetacoplan. המחקר גם מדגים את הפוטנציאל של בחינה אוטומטית של הדמיות OCT באמצעות למידה עמוקה לשמש כלי מעקב מהיר ואמין אחר הידרדרות אטרופיה גאוגרפית, שיוכל גם לזהות מאפיינים חדשים שמנבאים הידרדרות כבר בשלבים המוקדמים של המחלה.

Fu DJ, Glinton S, Lipkova V, Faes L, Liefers B, Zhang G, Pontikos N, McKeown A, Scheibler L, Patel  PJ, Keane PA, Balaskas K
Deep-learning automated quantification of longitudinal OCT scans demonstrates reduced RPE loss rate, preservation of intact macular area and predictive value of isolated photoreceptor degeneration in geographic atrophy patients receiving C3 inhibition treatment
Br J Ophthalmol 2024;108:536–545