התוצאות בילדים בגיל 6.5 שנים שעברו טיפול ברטינופתיה של פגות; מאת פרופ’ מרדכי רוזנר

בדיקות סקר וטיפול עבור רטינופתיה של פגות  retinopathy of prematurity (ROP) החלו להתבצע  בשנות ה- 80 של המאה העשרים לאחר פרסום המחקר האמריקאי רב המרכזים של טיפול בקריו בעיניים עם ROP, שהוכיח תוצאות טובות בהשוואה לקבוצת ביקורת של עיניים שלא טופלו. מאז השתנו הקריטריונים לטיפול, כמו גם שיטת הטיפול. הטיפולים בקריו הוחלפו בטיפולים בלייזר, ואליהם נוספו גם הזרקות של נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים (anti-VEGF). דווח שבפגים שטופלו ב- ROP הייתה שכיחות מוגברת של הפרעות תשבורת, פזילה וראייה ירודה בהשוואה למקרים שלא טופלו, ולילדים שנולדו בטרם זמן ללא ROP.  אולם, יש רק מעט מחקרים על קבוצות גדולות של ילדים לאחר טיפול. במרשם הלאומי השבדי שמבוסס על ה- WEB, מצוי מידע על תוצאות בדיקות סקר של ROP, של הטיפולים שניתנו, וגם על התוצאות מבחינת העיניים כעבור כ- 6.5 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לדווח על התוצאות האלה מבחינת הראייה, הרפרקציה והפזילה בקבוצת מחקר מבוססת אוכלוסייה של ילדים שטופלו ב- ROP בשבדיה.

החוקרים היו משבדיה. הנתונים על ROP, על הטיפול ועל תוצאותיו נלקחו מהמרשם הלאומי השבדי. נאספו הנתונים על חדות הראייה, על שגיאת הרפרקציה, על הימצאות פזילה, על פגיעה בראייה ועל כל בעיית עיניים משמעותית. נבדקו גורמי סיכון שכללו מגדר, גיל הריון, משקל בלידה, מספר הטיפולים והטיפולים החוזרים, הגיל ה- postnatal והגיל ה- postmenstrual בזמן הטיפול הראשון. נתונים של בדיקות המעקב היו זמינים ב- 232 מתוך 270 הילדים שנולדו בין 2007 עד 2014 וטופלו ב- ROP. חדות ראייה גדולה מ-0.5 logMAR נמצאה ב- 32 שהם 14%, פזילה נמצאה ב- 82 שהם 38%, שגיאת רפרקציה נמצאה ב- 114 שהם 52% ובעיה משמעותית בעיניים נמצאה ב- 143 שהם 65% מהילדים. טיפולים חוזרים היו גורם הסיכון העיקרי לפגיעה בראייה ולשגיאות רפרקציה. מגדר גברי ו – neonatal brain lesion היו גורמי סיכון לפזילה. שבוע נוסף של הריון הקטין את הסיכון לשגיאות תשבורת, לפזילה ולבעיות משמעותיות בעיניים.

המסקנות היו שיש מספר גבוה של בעיות עיניים בילדים שטופלו ב- ROP, דבר המדגיש את הצורך במעקב ארוך אחר ילדים אלה. טיפולים חוזרים ב- ROP הם גורם סיכון לפגיעה בראייה, ולכן חשוב מאוד לדייק במתן הטיפול הראשון ולהימנע מטיפול חוזר.

Larsson E, Hellstrom A, Tornqvist K, Wallin A, Sunnqvist B, Sandgren Hochhard K, Lundgren P, Al-Hawasi A, Fahnehjelm KT, Granse L, Holmstrom G
Ophthalmological outcome of 6.5 years children treated for retinopathy of prematurity: a Swedish register study
Br J Ophthalmol 2024;108:137–142

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן