נושא הביצוע של ביופסיה תוך עינית ממלנומה ממאירה של הכורואיד נמצא עדיין במחלוקת  בקרב רופאי העיניים. הסיכון של פיזור איאטרוגני של תאי גידול והגברת הסיכון של גרורות עלה בפרסומים של תיאורי מקרים וסדרות קטנות. בגלל סיבה זו מספר מרכזים לאונקולוגיה עינית עדיין חוששים לבצע ביופסיות של נגעים החשודים שהם מלנומה כורואידלית ומבססים את האבחנה רק על מאפיינים קליניים של הגידול, כפי שמומלץ על ידי ה- Collaborative Ocular Melanoma Study report.

ההתקדמות בהבנה של recurrent chromosome copy number variations, של המוטציות הסומטיות ושל צורות הביטוי של הגן במלנומה של הכורואיד ושל גוף העטרה, מאפשרת לזהות ארבע רמות מולקולריות ברורות בעלות פרוגנוזה קלינית שונה. לכן מרכזים אחרים מצדדים בשימוש בביופסיות בחולים עם מלנומה של הכורואיד, כדי לבדוק את הפרופיל הגנטי של הגידול ולאפשר כתוצאה מכך ניבוי מדויק יותר של הפרוגנוזה, התאמה רבה יותר של המעקב וכניסה למחקרים קליניים של טיפולים מסייעים.

כיון שרוב החולים עם מלנומה של הענביה עוברים טיפולים שמשמרים את העין, כמו ברכיתרפיה, או טיפול בקרן פרוטון, יש צורך בביופסיה כדי להשיג רקמת גידול לבדיקה גנטית. למרות המיקום של מלנומה של הכורואיד ושל גוף העטרה, הסיבוכים המקומיים של ביופסיה תוך עינית הינם מוגבלים וניתנים לטיפול. לעומתם קיים הסיכון ארוך הטווח האפשרי של פיזור איאטרוגני של תאי גידול, אשר אף מחקר עד עתה לא היה בגודל מספק ועם מעקב מספק כדי להעריך את משמעותו. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך באופן רטרוספקטיבי במשך 30 שנה את הסיכון ארוך הטווח של ביופסיה תוך עינית בקרב חולים עם מלנומה של הכורואיד על ידי בדיקת כל סיבות המוות וסיבות המוות ממלנומה בחולים שעברו ביופסיה תוך עינית לעומת אלה שלא עברו ביופסיה.

החוקרים היו מדנמרק, מהמחלקה לגנטיקה קלינית ב- Rigshospitalet Blegdamsvej, ממחלקת העיניים Rigshospitalet Glostrup, ומהמחלקה לפתולוגיה Rigshospitalet Blegdamsvej של בית החולים האוניברסיטאי של קופנהגן, ממחלקת העיניים של בית החולים האוניברסיטאי של Zealand ב- Roskilde, ומהמחלקה לסטטיסטיקה ופרמקו-אפידמיולוגיה של המרכז למחקר הסרטן הדני שבקופנהגן.

במחקר נכללו כל החולים בדנמרק עם מלנומה של הכורואיד שטופלו בין ינואר 1985 לדצמבר 2016. בוצעה בדיקה רטרוספקטיבית להשוואת הרישומים הקליניים וההיסטופתולוגיים עם רישומי הפתולוגיה, הממאירויות והתמותה.  עבור כל חולה נאסף מידע מפורט שכלל גיל, מגדר, מאפייני הגידול, מדדים אבחנתיים וטיפוליים, ביצוע ביופסיה, אם בוצעה, ובית החולים המטפל הראשי. נעשה שימוש בנוסחאות רגרסיה כדי להעריך את שיעור הסיכון המתוקן לגבי מוות ממלנומה עבור החולים שעברו ביופסיה לעומת החולים שלא עברו ביופסיה עד ה- 1 בנובמבר 2017. התוצא העיקרי היה התמותה ממלנומה. נמצא שמתוך 1637 חולים, ל- 567 המהווים 35 אחוזים בוצעה ביופסיה במהלך הטיפול הראשוני. בזמן האבחון, לחולים שעברו ביופסיה היו מאפיינים פרוגנוסטיים טובים יותר, שכללו גידול קטן יותר וגיל צעיר יותר בהשוואה לחולים שלא עברו ביופסיה. הבחינות הסטטיסטיות לא הראו הבדל משמעותי בתמותה ממלנומה בין החולים שעברו ביופסיה לבין החולים שלא עברו ביופסיה.
מסקנת החוקרים הייתה שהתמותה מכל סיבה והתמותה ממלנומה הייתה דומה בחולים עם מלנומה של הכורואיד שעברו ביופסיה ובחולים שלא עברו ביופסיה, דבר שמצביע על חוסר סיכון מוגבר להפצת גרורות בעקבות ביופסיה של גידול תוך עייני.

Bagger M, Smidt-Nielsen I, Andersen MK, Jensen PK, Heegaard S, Andersen KK, Friis S, Kiilgaard JF
Long-Term Metastatic Risk after Biopsy of Posterior Uveal Melanoma
Ophthalmology 2018;125:1969-1976