אורח החיים המודרני מצריך פעילות ראייה הולכת וגדלה כמו קריאת ספרים לבילוי או קריאת צגים של מכשירים אלקטרוניים בעת העבודה.  מחקרים בעבר שהיו מבוססים על מילוי שאלונים הראו שתלונה על קשיים בקריאה מהווה אחד הסימפטומים השכיחים ביותר של עיניים יבשות. זה מעיד על כך שקושי בקריאה הינו מרכיב חשוב של ההשפעה שיש לעיניים יבשות על איכות החיים של הסובלים מכך. עובדה היא שסימפטומים לאחר קריאה מרובה אינם ייחודיים לחולים עם עיניים יבשות. גם אנשים בריאים ללא אבחנה בעבר של עיניים יבשות חשים סימפטומים עיניים לאחר קריאה מרובה. עבודה מול מחשב הינה בעייתית במיוחד, כאשר הסתכלות ממושכת בצגי מחשבים מחמירה את הסימפטומים הנובעים מיובש בעיניים. אחד חסרונות בהתייחסות לאבחנה וטיפול של עיניים יבשות הינו החיסרון במדדים כמותיים אובייקטיביים שיאפשרו למדוד את מצב המחלה ולהעריך את יעילות הטיפולים בה.  כקלינאים המטפלים בחולים עם עיניים יבשות המחברים ערים לחוסר התאמה, במקרים רבים, בין הסימפטומים המדווחים על ידי המטופלים לבין הממצאים האובייקטיביים הנצפים במרפאות. לדוגמא, חולים רבים עם עיניים יבשות עם חדות ראייה מושלמת וצביעה קלה של הקרניות מדווחים לעיתים שכיחות שהם אינם מסוגלים לקרוא בנוחיות בגלל הסימפטומים שלהם. החוקרים מניחים שהערכת מצב העיניים היבשות במנוחה לא תזהה ממצאים קליניים שמתהווים על ידי מטלות יומיומיות שכיחות כמו קריאה. בגלל סיבה זו, במחקר הנוכחי נבדקו המדדים האובייקטיביים השכיחים של עין יבשה במצב בסיסי וגם לאחר קריאה ובוצעה השוואה של הסימפטומים בשני מצבים אלה.
החוקרים היו מארצות הברית ומגרמניה, ממכון העיניים וילמר, אוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבלטימור, מרילנד, ממכון העיניים פלאום, האוניברסיטה של רוצ’סטר בניו יורק, וממחלקת העיניים של האוניברסיטה של אולם Ulm בגרמניה. המטרה הייתה לקבוע את ההשפעות שיש לקריאה ממושכת שקטה על דוק הדמעות ועל משתנים של שטח פני העין.  המחקר היה פרוספקטיבי, קליני, תצפיתי, והשתתפו בו 177 חולים עם עיניים יבשות ו- 34 משתתפים בריאים שהיוו את קבוצת הביקורת. גיל המשתתפים היה 50 שנה או יותר. לאחר הערכה של הסימפטומים באמצעות שאלון ה- Ocular Surface Disease Index (OSDI) בוצעו הבדיקות שלהלן לפי הסדר: בדיקה אוטומטית של זמן פריצת דוק הדמעות automated noninvasive tear break-up time (TBUT), בדיקת אינדקסים לאסימטריה ואירגולריות של שטח הפנים, בדיקת שירמר ללא הרדמה, צביעת קרנית עם פלואורסצאין, וצביעת הלחמית עם ליסמין ירוק. לאחר מכן התבקשו הנבדקים לקרוא בשקט במשך 30 דקות ובוצעה חזרה על כל הבדיקות. התוצא העיקרי היה שינויים בדוק הדמעות ובשטח פני העין לאחר הקריאה.
התוצאות הראו שכל המדדים למעט אינדקס האסימטריה של פני השטח, הורעו לאחר הקריאה בחולים עם עיניים יבשות וגם במשתתפים הבריאים של קבוצת הביקורת. ההרעה הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית במידת הצביעה של הקרנית והלחמית בחולים עם עיניים יבשות ובמידת הצביעה של הקרנית בקרב הבריאים. בבדיקה הראשונית הייתה התאמה רק בין תוצאות השאלון למידת הצביעה של הקרנית. לעומת זאת בבדיקה שאחרי חצי שעה של קריאה הייתה התאמה בין תוצאות השאלון לבין זמן פריצת דוק הדמעות, בנוסף לצביעה של הקרנית והלחמית. שינויים בזמן פריצת דוק הדמעות ובתוצאות בדיקת שירמר היו בהתאמה משמעותית עם הערכים שהתקבלו בבדיקה הראשונה שלפני הקריאה, דבר המצביע על כך  שככל שדוק הדמעות פחות יציב וככל שהפרשת הדמעות פחותה יותר, הם נעשים עוד יותר גרועים לאחר קריאה ממושכת. מידת ההחמרה בצביעת הקרנית הייתה בהתאמה למידת הצביעה של הלחמית ואינדקס הרגולריות של שטח הפנים בבדיקה הבסיסית.
מסקנת החוקרים היא שבבדיקה של דוק הדמעות ושל מדדים של שטח פני העין במנוחה עשויים להחמיץ ממצאים קליניים, אשר מחמירים בעקבות קריאה. דבר זה יכול להסביר את אי ההתאמה השכיחה בין הסימפטומים המדווחים על ידי המטופלים לבין הממצאים בבדיקתם. אי לכך הערכת עיניים יבשות לאחר קריאה שקטה עשויה לעזור בהבנת הסימפטומולגיה של חולים עם עיניים יבשות.

Karakus S, Agrawal D, Hindman HB, Henrich C, Ramulu PY, Akpek EK
Effects of Prolonged Reading on Dry Eye
Ophthalmology 2018;125:1500-1505