האגודה האמריקאית לרפואת עיניים מכינה הערכות טכנולוגיות בתחום רפואת העיניים המעריכות פרוצדורות, תרופות, בדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר חדשות וקיימות. המטרה של הערכות אלה היא לסקור באופן סיסטמתי  את תוצאות המחקרים הקיימים לגבי היעילות והבטיחות של פרוצדורות, תרופות ובדיקות. לאחר ביצוע הסקירה על ידי חברי הועדה להערכת טכנולוגיות באופתלמולוגיה  – Ophthalmic Technology Assessment Committee, האגודות המתאימות של תתי ההתמחויות המתאימים והייעוץ המשפטי, מוגשות ההערכות לחבר הנאמנים של האקדמיה שמחליטים אם לפרסמם כהצהרות רשמיות של האקדמיה.
המטרה של המחקר הנוכחי של פנל הארובה והאוקולופלסטיקה של הועדה להערכת טכנולוגיות באופתלמולוגיה, הייתה לבדוק את  הספרות שפורסמה לגבי היעילות והבטיחות של דקריופלסטיקה באמצעות בלון במקרים של דקריוסטנוזיס מולד לאחר כישלון של קנולציה של הצינור הנזולקרימלי. חסימה מולדת של הצינור הנזולקרימלי מתבטאת בהפרשה מוקואידית וזיהום במערכת ניקוז הדמעות. למרות שרוב (90 אחוזים) מחסימות אלה נפתחות באופן עצמוני עם גדילת התינוק במהלך מעקב שמרני של מספר חודשים, במקרים רבים יש צורך בקנולציה של הצינור הנזולקרימלי כדי להקל על הסימפטומים. התערבות כזו מצליחה ברוב החולים (78 עד 97 אחוזים). לרופאים יש מספר אפשרויות ניתוחיות כדי לבצע רקנליזציה של חסימות נזודקרימליות מולדות. אלה כוללים קנולציה Probing  חוזרת, הכנסת סטנט stent למערכת הניקוז של הדמעות, הרחבה באמצעות קטטר בלון ודקריוציסטורינוסטומיה.  לקנולציות חוזרות יעילות פחותה עם הצלחה בין 25 ל-64 אחוזים. למרות שהכנסת סטנט מלווה בשיעור הצלחה גבוה של 100 אחוזים במספר מחקרים, בטיפול בחסימות נזולקרימליות מולדות שקנולציות חוזרות שלו כשלו, יש מספר חסרונות לשימוש בסטנט. אלה כוללים נזק מקומי לפונקטום ולקנליקולוס, יציאה מוקדמת מדי של הסטנט עם חזרה של הסימפטומים וגם נזק לקרנית. בנוסף לכך ההוצאה של הסטנט מצריכה לעיתים הרדמה כללית נוספת.
במהלך עשרות השנים האחרונות, דקריופלסטיקה באמצאות בלון הייתה אפשרות פופולרית לטיפול בחסימות דקריונזליות עקשניות. הטכניקה כוללת החדרת בלון הניתן לניפוח על מוביל מתכתי לתוך הצינור הנזולקרימלי דרך האזור החסום. לאחר מכן מנפחים את הבלון למשך 90 שניות כדי להרחיב את אזור החסימה. לאחר מכן מרוקנים את הבלון ומנפחים אותו פעם שניה או מוציאים אותו.  תיאורטית טכניקה זו מאפשרת מניעת המשך אפיפורה עם פחות סיבוכים בהשוואה לסטנט וללא צורך לחזור עוד פעם לחדר ניתוח כדי להוציא אותו.
המחברים היו מארצות הברית, ממחלקת העיניים של המרכז הרפואי אלבני בניו יורק, מהאינפירמרי לעיניים ואף של הקולג’ לרפואה של אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, ממכון העיניים קולן, של הקולג’ לרפואה על שם בילור ביוסטון טקסס, מבית החולים לעיניים ווילס בפילדלפיה, פנסילבניה וממכון העיניים ונדרבילט של אוניברסיטת ונדרבילט בנשוויל טנסי. המטרה הייתה לזהות את היעילות ושיעור תופעות הלוואי הלא רצויות של דקריופלסטיקה עם בלון במקרים של חסימה מולדת של הצינור הנזולקרימלי בילדים בהם נכשל טיפול בקנולציה של הצינור הנזולקרימלי. סקירת הספרות בוצעה בספטמבר 2017 באמצעות PubMed על כל הדיווחים על balloon dacryoplasty. הדיווחים באנגלית כללו 104 מאמרים. שלושים וששה מאמרים נבחרו לסקירה מעמיקה, ושמונה מהם נבחרו כמתאימים להיכלל בהערכה של הטכניקה. שלושה מתוך 8 המאמרים דורגו כמאמרים של רמה שניה וחמישה דורגו כמאמרים של רמה שלישית. על פי מאמרים אלה שיעור ההצלחה עמד על 75 עד 100 אחוזים. זוהו רק שני סיבוכים, ואלה היו מקרים עם הקאות לאחר ניתוח שחלפו באופן עצמוני. שני המחקרים שהשוו דקריופלסטיקה עם בלון עם טיפול באמצעות סטנט דיווחו שהתוצאות היו דומות בשתי הטכניקות.
למרות שלא נמצאו מאמרים מרמה ראשונה בנושא שנבדק, המסקנות היו שדקריופלסטיקה עם בלון הינה טכניקה טיפולית בטוחה ויעילה במקרים עם חסימה מולדת של הצינור הנזולקרימלי בילדים בהם נכשל טיפול בקנולציה של הצינור הנזולקרימלי. התוצאות של טכניקה טיפולית זו דומות לאלה של טיפול באמצעות סטנט. חוסר שימוש בסטנט עשוי באופן תיאורטי להפחית את הסיכון של סיבוכים.

Wladis EJ, Aakalu VK, Yen MT, Bilyk JR, Sobel RK, Mawn LA
Balloon Dacryoplasty for Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction
A Report by the American Academy of Ophthalmology
Ophthalmology 2018;125:1654-1657