מה בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (Neurology)

צריכת מוצרי חלב דלי שומן, דוגמת חלב רזה וחלב דל שומן ופרוזן יוגורט, מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת מוצרי חלב נפוצים ובין הסיכון למחלת פרקינסון בגברים ובנשים. הם השלימו ניתוח נתונים משני מאגרים פרוספקטיביים גדולים, Nurses’ Health Study (80,736 משתתפות) ו-Health Professionals Follow-up Study (48,610 משתתפים), עם סך כולל של 24 ו-26 שנות מעקב, בהתאמה. שני המחקרים מארצות הברית נערכו באמצעות שאלונים דו-שנתיים שנשלחו בדואר. הערכת צריכה תזונתית התבססה על שאלוני תזונה חוזרים לאורך המעקב.

במהלך המעקב זוהו 1,036 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון, שזוהו באמצעות השאלונים הרפואיים ואושרו ע”י בחינת התיק הרפואי. החוקרים השלימו גם מטה-אנליזה שכללה את המחקר שלהם עם שלושה מחקרים פרוספקטיביים קודמים אודות צריכת חלב והסיכון למחלת פרקינסוןן ומחקר אחד להערכת כלל צריכת מוצרי חלב והסיכון למחלת פרקינסון.

מהתוצאות עולה כי בעוד שכלל צריכת מוצרי חלב לא נקשרה באופן מובהק עם הסיכון למחלת פרקינסון במדגם הנוכחי, צריכת מוצרי חלב דלי שומן נקשרה עם הסיכון למחלת פרקינסון. יחס הסיכון המתוקן בהשוואת אלו שצרכו לפחות שלוש מנות חלב דל-שומן בכל יום אל מול אלו שלא צרכו כלל מוצרי חלב אלו עמד על 1.34. קשר זה נבע מסיכון מוגבר למחלת פרקינסון על-רקע צריכת חלב רזה וחלב דל-שומן (יחס סיכון של 1.39). התוצאות היו דומות בנשים ובגברים.

במטה-אנליזה, סיכום הסיכון היחסי בהשוואת הקטגוריות הקיצוניות של צריכת חלב מכל סוג עמד על 1.56 והקשר בין צריכת מוצרי חלב יומית ומחלת פרקינסון הפך למובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.27).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על קשר בין צריכת מוצרי חלב ובין עליה מתונה בסיכון למחלת פרקינסוןן בגברים ובנשים.

Neurology. Published online June 8, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן