האם לנוגדי חמצון השפעה מגנה מפני דמנציה? (JAMA Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי נטילת תוספי נוגדי-חמצון, ויטמין E וסלניום, במשך חמש שנים, לא תרמה למניעת דמנציה במהלך מעקב כולל של 11 שנים אחר מדגם גדול של גברים מבוגרים שלקחו חלק במחקר PREADViSE (of Alzheimers Disease by Vitamin E and Selenium).

המחקר החל בשנת 2002 כחלק מ-SELECT (Selenium and Vitamin E Cancer Prevention Trial), שבחן נטילת סלניום וויטמין E במניעת סרטן ערמונית. מחקר זה הופסק בשנת 2009 בשל רעילות סלניום ותוצאות שליליות. המשתתפים במחקר הפסיקו את נטילת התוספים אך המשיכו במעקב למשך שש שנים נוספות.

במהלך נטילת התוספים במחקר המשתתפים השלימו הערכות לדמנציה. במהלך מחקר המעקב, צוות המחקר יצר קשר טלפוני עם הגברים והשלים הערכה קוגניטיבית. בשני השלבים, עודדו את הגברים לבקר את הרופא במידה ותוצאות הסקירה העידו על ליקוי קוגניטיבי אפשרי.

מהתוצאות בתום המעקב עלה כי 325 גברים פיתחו דמנציה (4.4%), אך לא היה הבדל בין ארבע קבוצות המחקר. ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לנתונים הדמוגרפיים ומחלות הרקע עלה כי יחס הסיכון עמד על 0.88 (0.64-1.20) עם ויטמין E ועל 0.83 (0.60-1.13) עם סלניום.

החוקרים מציינים כי נתוני המעקב במחקר SELECT העידו כי סלניום לווה בעליה בשכיחות סוכרת מסוג 2 (אם כי עליה זו ירדה עם מעקב נוסף) וכי ויטמין E לווה בעליה בהיארעות סרטן ערמונית.

לתוספים לא הייתה השפעה על התמותה, ממאירויות אחרות, אירועים קרדיווסקולאריים, בחילות, עייפות או שינויים בציפורניים. סלניום לווה בעליה משמעותית בנשירת שיער ותופעות עוריות בדרגה 1-2.

JAMA Neurol. Published online March 20, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן