אמיודרון amiodaron   הינה התרופה היעילה ביותר לטיפול באריתמיה, במיוחד כדי לשמור על קצב סינוס בחולים עם פיברילציה על חדרית.  היא עדיין ניתנת לחולים למרות תופעות הלוואי הידועות שלה העלולות לפגוע באיברים רבים, ובמיוחד בתירואיד, ריאות, עור, מערכת העצבים והעיניים. בגלל זמן מחצית החיים הארוך של תרופה זו, ופיזורה בכמות רבה בשומן, לערכים של ריכוז התרופה בסרום  יש משמעות מועטה בלבד מבחינה קלינית. על הריכוז של אמיודרון ברקמה ניתן לקבל מושג טוב יותר באמצעות הערכת מידת המשקעים בקרניות, שהינם הממצאים השכיחים ביותר בעיניים של טיפול באמידרון. המשקעים בקרניות תוארו לראשון רק זמן קצר לאחר התחלת השימוש בתרופה בשנות הששים של המאה שעברה. ממצאים אחרים בעיניים הם עכירויות בעדשות, רטינופתיה, ונאורופתיה אופטית. השכיחות של קרטופתיה מאמידרון משתנה בין שבעים למאה אחוזים. משקעים אלה בקרניות לא גורמים לפגיעה בחדות הראיה ולרוב נעלמים לאחר הפסקת טיפול באמיודרון. את הקרטופתיה מאמיודרון מחלקים לשלוש דרגות חומרה, ושיטת דירוג זו לרוב משמשת לתיאור מידת המשקעים בקרנית. סימפטומים הקשורים לעיניים אינם שכיחים והם לרוב קלים וכוללים ראייה של טבעות כחולות-ירוקות או הלו סביב אורות, תחושת יובש בעיניים וסנוור.

ההערכה של צפיפות רקמת הקרנית  –  corneal densitometry   בחולים עם פתולוגיות שונות בקרנית מושכת עניין הולך וגדל לאחרונה, ותוארו הממצאים בחולים עם קרטוקונוס ועם דיסטרופיות של הקרנית. תוצאות מדידות צפיפות של הקרנית תוראו גם לאחר ניתוחי קרנית ולאחר קרטופלסטיקה אנדותליאלית, ושימשו להערכה של ההשפעה ארוכת הזמן של   cross-linking בחולים עם קרטוקונוס.  המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השפעת הקרטופתיה מאמיודרון על פיזור האור באמצעות בדיקה דנסיטומטרית עם מכשיר פנטקם Pentacam ולבדוק את ההתאמה בין המינון ומשך הטיפול באמיודרון לבין ריכוז אמיודרון בפלסמה ותוצאות בדיקת דנסיטומטריה של הקרנית.

החוקרים היו מגרמניה, ממחלקת העיניים ומהאגף לאלקרופיזיולוגיה של המחלקה לרפואה קרדיו-וסקולרית של אוניברסיטת מיינסטר. במחקר נכללו 66 חולים המטופלים באמיודרון ו- 66 אנשים שהיוו את קבוצת הביקורת הבריאה. כל המשתתפים עברו בדיקה באמצעות Oculus Pentacam . התוצא העיקרי היה תוצאות בדיקת הדנסומטריה משכבות הקרנית השונות והשוואתן לערכי הדנסומטריה של קבוצת הבריאים. בכל המשתתפים נאסף גם מידע על משך הטיפול באמיודרון, המינון המצטבר, תוצאות בדיקה במנורת סדק, וריכוז אמיודרון ושל המטבוליט שלו- N-desethylamiodarone  בסרום. בנוסף בוצעה השוואה של נתונים אלה לממצאי בדיקות הדנסיטומטריה. נמצא שכלל פיזור האור מכל עובי הקרנית בכל קוטר הקרנית היה גבוה יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בקבוצת המטופלים באמיודרון בהשוואה לקבוצת הביקורת. גם כאשר שטח פני הקרנית חולק לשכבות השונות, ההבדלים היו משמעותיים עבור כל השכבות. נמצא קשר בין הריכוזים בסרום של המטבוליט N-desethylamiodarone לבין ערכי הדנסיטומטריה, וכן בינם לבין המינון המצטבר ומשך הטיפול. מסקנת החוקרים היא שמדידות דנסיטומטריה של הקרנית מהוות שיטה יעילה ואובייקטיבית להערכת קרטופתיה מאמידרון ויכולות לשמש לניטור הטיפול באמיודרון. הריכוזים בסרום של המטבוליט הפעיל N-desethylamiodarone נמצאים בהתאמה למידת הקרטופתיה בשכבות הקדמיות של הקרנית בעוד שהשינויים הכרוניים בסטרומה של הקרנית נמצאים בהתאמה למינון המצטבר של אמיודרון ולמשך הטיפול בו.

Alnawaiseh M, Zumhagen L, Zumhagen S, Schulte L,

Rosentreter A, Schubert F, Eter N, Mönnig G

Corneal Densitometry as a Novel Technique for Monitoring Amiodarone Therapy

Ophthalmology 2016;123:2294-2299