מחלת עיניים של התירואיד Thyroid eye disease (TED)  הינה מצב שעלול לסכן את הראייה. השכיחות השנתית של מחלת עיניים של התירואיד היא 16 מקרים ל- 100,000 נשים ו- 3 מקרים ל- 100,000 גברים. בערך ב- 10 אחוזים עד 20 אחוזים מהחולים עם מחלה אוטואימונית סיסטמית זו תתפתח דלקת חמורה בארובה שעלולה לגרום לראיה כפולה או איבוד ראייה בלתי הפיך. המעורבות הארובתית של מחלת עיניים של התירואיד יכולה לכלול הגדלה של השרירים החוץ-עיניים כמו גם יצירת שומן. הפרוליפרציה של תאי השומן הנובעת מפקטורים מסיסים שעוברים אפ-רגולציה כתוצאה מהתהליך הדלקתי ומצויים בתווך הבצקתי. במקרים חמורים, הגדלת נפח השרירים והשומן הארובתי גורמים לאקזופתלמוס משמעותי ולנאורופתיה של עצב הראייה שמסכנת ראייה. מחלת עיניים של התירואיד מאופיינת לעיתים שכיחות בשלב דלקתי חריף ואחריו מצב מתמשך של דלקת כרונית ושלפיברוזיס. לרוב הסיבוכים החמורים של מחלת עיניים של התירואיד קורים בשלב החריף. הטיפול המקובל בתקופה החריפה כולל מתן סיסטמי של סטרואידים, הקרנות, דקומפרסיה ניתוחית דחופה או קומבינציות שלהם. למרות שטיפולים לא ספציפיים אלה עשויים להפחית את השינויים הדלקתיים ואת התוצאות של הלחץ שהם מפעילים על עצב הראייה, המחקר עד עתה עדיין לא גילה את הגורמים שהופכים את הארובה למיקום השינויים המיקרו-סביבתיים במחלה סיסטמית זו. מחקרים קודמים על הרקמה השומנית של הארובה מצאו ששומן הארובה והשרירים החוץ-עיניים הינם חסרי כלי לימפה, שהדלקת עשויה לגרום לאנגיוגנזה של כלי דם חדשים וללימפאנגיוגנזיס של כלי לימפה ברקמות עיניים כמו בקרנית. לימפאנגיוגנזה עשויה לקרות גם בארובות עם דלקת חריפה. חושבים שרקמות הארובה לא מכילות כלי לימפה, חוץ מאשר סביב הדורה שמקיפה את עצב הראייה ומבלוטת הדמעות. לעומת זאת, מצבורי שומן אחרים בגוף מכילים כלי לימפה כמו כלי דם. מערכת הלימפה מורכבת מכלים בעלי דופן דקה ולחץ נמוך, אשר אוספים ומנקזים נוזל עשיר בחלבון מהחלל החוץ תאי ומחזירים נוזל זה למערכת הוורידית דרך ה- thoracic duct . למערכת הלימפה תפקיד דואלי כיוון שהיא לא רק מנקזת נוזל חוץ תאי מרקמות באמצעות חללים סגורים או כלי לימפה טרמינליים, אלא גם משתתפת בתגובה החיסונית. כדי להעריך אם שגשוג כלי דם חדשים, חוסר בכלי לימפה מקומיים, או שניהם עשויים לתרום להתפתחות מחלת תירואיד של העיניים, נבדקו רקמות ארובה של אנשים שמקורם מקבוצת ביקורת בריאה ומחולים עם מחלת תירואיד של עיניים חריפה או כרונית. במיוחד נבדקו המנגנונים המולקולריים של אנגיוגנזה ולימפאנגיוגנזה במחלת תירואיד של העיניים, במטרה לזהות מטרות או מתווכים אשר עשויים לשנות את המהלך הקליני של המחלה.

החוקרים היו מבוסטון, מסצ’וסטס, מהמכון לחקר העין על שם סקפנס ומהיחידה לכירורגיה פלסטית של העין של Massachusetts Eye and Ear Infirmary  וכן ממחלקת העיניים ומהמחלקה לניתוחים של בית הספר לרפואה של הרווארד. המחר שלהם בדק את ההנחה שרקמת השומן הארובתית הנורמלית הינה חסרת כלי לימפה ואת השינויים הקליניקו-פתולוגיים בין חולים עם מחלת תירואיד של העיניים חריפה וכרונית. במחקר נכללו דגימות שומן מ- 26 ארובות של 15 חולים עם מחלת תירואיד של העיניים אשר עברו ניתוחי דקומפרסיה. דגימות שומן ארובתי מחולים ללא מחלת תירואיד של העיניים וכן שומן ארובתי מגוויות שמשו כביקורת. הדגימות קובעו בפורמלין ועובדו בפרפין או נחתכו בהקפאה לצורך בדידות אימונוהיסטוכימיות. הקורלציה הקלינית בוצעה עבור חולי התירואיד לפי ה- clinical activity score (CAS) . התוצאים העיקריים היו: מרקרים וסקולריים ולימפטיים, lymphatic vessel endothelial hyaluronan receptor 1 (LYVE-1) , ו- cluster of differentiation 31 (CD31) , כמו רמות mRNA של פקטורי גדילה של אנדותליום וסקולרי, רצפטורים לפקטורי גדילה של אנדותליום וסקולרי, ועוד.

התוצאות הראו מתאם בין מחלת תירואיד חריפה לבין סמנים לפרוליפרציה של כלי דם ופחות לסמנים של כלי לימפה בשומן הארובתי. המסקנות היו שבהשוואה לארובה נורמלית וארובה של חולים במחלת תירואיד של עיניים כרונית, במחלת תירואיד חריפה של העיניים יש עדות לנאווסקולריזציה ארובתית ניכרת ומעט לימפאניוגנזה. נאווסקולריזציה ולימפאנגיוגנזה אלה נובעים כנראה כתוצאה מביטוי מוגבר של VEGFR-2, VEGF-A, VEGF-C, and VEGF-D . מכאן שהבצקת הארובתית במחלת תירואיד של עיניים חריפה נגרמת בחלקה על ידי יצירת כלי דם חדשים רבים ומעט כלי לימפה, אשר לא מספיקים לנקז את הנוזל החוץ תאי שנוצר.

Wong LL, Lee NG, Amarnani D, Choi CJ, Bielenberg DR, Freitag SK, DAmore PA, Kim LA

Orbital Angiogenesis and Lymphangiogenesis in Thyroid Eye Disease

An Analysis of Vascular Growth Factors with Clinical Correlation

Ophthalmology 2016;123:2028-2036