האגודה האמריקאית לרפואת עיניים מכינה הערכות של טכנולוגיות, תרופות, ובדיקות חדשות וישנות ברפואת עיניים. המטרה היא לסקור באופן סיסטמטי את המחקר הקיים בנוגע להשפעה הקלינית, מידת היעילות והבטיחות. לאחר הסקירה על ידי חברי הועדה להערכת טכנולוגיות ברפואת עיניים, מבוצעת הערכה על ידי וועדות אחרות של האקדמיה, אגודות של תת ההתמחויות השונות, ומבוצע ייעוץ משפטי. ההערכות מועברות לאחר מכן לחבר הנאמנים של האקדמיה לצורך החלטה לגביהן כהנחיות רשמיות של האקדמיה. המטרה של ההערכה הנוכחית היא לבדוק את התועלת במתן טיפול אנטיביוטי פומי במצבים של מחלת שטח פני העין – ocular surface disease.

מחלת שטח פני העין – Ocular surface disease נובעת בחלקה מדוק דמעות לא מספק או בלתי יציב ועלולה לגרום לדגנרציה של שטח פני העין, שגורמת לכאב, גרוי, טשטוש ראייה, פוטופוביה ואיבוד ראייה. מחלה זו הינה אחת הסיבות השכיחות ביותר לביקור אצל רופא עיניים ופוגעת ב- 15 אחוזים מהאמריקאים שגילם גבוה מ- 65 שנים. לעיתים שכיחות ההשפעה של הסימפטומים הינה קשה וכתוצאה מכך עליות הטיפול משמעותיות והפגיעה באיכות החיים הינה קשה. למרות שכיחותה הרבה של הפרעה בשטח פני העין, המצב לרוב איננו בר ריפוי. הסיבות לפגיעה בשטח פני העין עשויות להיות שונות כאשר הנזק הנגרם הינו התוצאה הסופית המשותפת של תהליכים שונים. טיפולים רבים ושונים הוצעו למצב זה והם כוללים רטיות מקומיות, לובריקנטים ואימונומודולטורים מקומיים, תוספי מזון, טיפול אנטיביוטי פומי, טיפולי לייזר ואור, והתערבויות ניתוחיות. למרות ריבוי האפשרויות הטיפוליות, הטיפול קשה ופעמים רבות יש עמידות לטיפול. מחלות הקשורות לבלוטות מיבומיאן גורמות לדוק דמעות בלתי יציב וכתוצאה מכך למחלת שטח פני העין. מטלופרוטאינזות של מטריקס, תהליכי ייצור קולגן, איטרלאוקין 1, ניטריט אוקסיד, ותאיB  משופעלים, משחקים כולם תפקידים במרכיב הדלקתי של מחלת שטח פני העין. מחקרים in vitro ומחקרים in vivo כאחד הראו שטיפול בדוקסילין, מינוציקלין, ואזיטרומיצין משפיע על ההתבטאות של מודולטורים דלקתיים אלה. בנוסף לכך, חושבים שתרופות מקבוצת הטטרציקלינים מפחיתות תפקוד לקוי של בלוטות מיבומיאן. בהתבסס על ממצאים אלה, משתמשים באנטיביוטיקה פומית לטיפול במחלת שטח פני העין הנובעת מתפקוד לקוי של בלוטות מיבומיאן., ולעיתים טיפול אנטיביוטי כזה הינו אף הטיפול הראשון שניתן לסוג כזה של מחלת שטח פני העין.

היות ומחלת שטח פני העין הנובעת מתפקוד לקוי של בלוטות מיבומיאן הינה שכיחה מאד וכיון שהיא קשה לטיפול, בוצעה סקירה של הספרות הקיימת כדי לקבוע את ההשפעה הקלינית של טיפול במחלת שטח פני העין באמצעות מתן פומי של דוקסילין, מינוציקלין ואזיתרומיצין. המטרה של בדיקה זו הייתה לענות על השאלה האם מתן פומי של אנטיביוטיקה משפרת את בריאות שטח פני העין, מפחית את הסימנים של מחלת שטח פני העין או את הסימפטומים הנובעים ממנה בקרב חולים עם עיניים יבשות, עם מחלת שטח פני העין או שניהם. החוקרים היו ממחלקות ומכוני עיניים מניו יורק, מינסוטה, פנסילבניה, טקסס וטנסי. סקירת הספרות הניבה 87 מאמרים ושמונה מחקרים שעמדו במדדים שנקבעו. שמונה המחקרים, כולם זיהו שיפור במחלת שטח פני העין הנובעת מתפקוד לקוי של בלוטות מיבומיאן לאחר טיפול פומי באנטיביוטיקה, אם כי היו תופעות לוואי שכיחות לטיפול זה. רק מחקר מבוקר ורנדומלי אחד העריך את היעילות של טיפול כזה.

המסקנה הייתה שלמרות שטיפול פומי באנטיביוטיקה ניתן לעיתים שכיחות כטיפול במחלת שטח פני העין, אין עדות ברמה גבוהה התומכת בטיפול כזה. יש רק מעט מחקרים שהעריכו את יעילות הטיפול האנטיביוטי הפומי בדרכים משמעותיות. המידע הקיים כיום איננו מספק ולא מאפשר להסיק שמתן פומי של אנטיביוטיקה הינו טיפול יעיל עבור מחלות שטח פני העין הנובעות מתפקוד לקוי של בלוטות מיבומיאן. מחקרים שעדיין מתבצעים מרמזים על כך שייתכן שטיפול כזה הינו אכן יעיל.

Wladis EJ, Bradley EA, Bilyk JR, Michael Yen MT, Mawn LA

Oral Antibiotics for Meibomian Gland-Related Ocular Surface Disease

A Report by the American Academy of Ophthalmology

Ophthalmology 2016;123:492-496