קרטיטיס אמבית הינה זיהום לא שכיח אך חמור של הקרנית. מאז הדיווח הראשון בספרות על קרטיטיס בגלל אקנטמבה שהיה ב- 1974, השתפרו האבחנה והטיפול במצב זה, אך חולים רבים עדיין סובלים מתחלואה קשה ופגיעה בראייה בעקבותיו. התפקיד של טיפול טופיקלי בסטרואידים בקרטיטיס אמבית נתון בויכוח. יש המצדיקים טיפול כזה כדי להפחית את התהליך הדלקתי הקשה בקרנית, הנאווסקולריזציה והסקלריטיס. אחרים מאמינים שהטיפול בסטרואידים מעודד את הזיהום האמבי וגורם לתוצאות גרועות יותר. הסתבר שיותר מ- 70 אחוזים מרופאי העיניים שטיפלו בקרטיטיס אמבית השתמשו בטיפול טופיקלי בסטרואידים. ידוע מעט על ההשפעה של שימוש טופיקלי בסטרואידים לפני אבחון הקרטיטיס האמבי. שימוש טופיקלי כזה בסטרואידים נפוץ ביותר בגלל אבחון ראשוני שגוי של הסיבה לקרטיטיס. הן האבחנה הראשונית השגוייה והן השימוש הטופיקלי בסטרואידים לפני התחלת טיפול אנטי-אמבי ניתנים למניעה. אם הטיפול הראשוני בסטרואידים יוכח כמזיק, יהיה צורך לשנות את הגישה הטיפולית של רופאי העיניים לאבחנה וטיפול בקרטיטיס. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לברר את השפעת טיפול ראשוני טופיקלי בסטרואידים לפני האבחנה של הגורם האמבי לקרטיטיס על התוצאה של חדות הראייה בתום הטיפול וכן למצוא את הגורמים הפרוגנוסטיים שינבאו תוצאות גרועות.
החוקרים הם מאנגליה, מ- National Institute of Health Research Biomedical Research Centre ומ- Moorfields Eye Hospital שבלונדון וכן מ- EpiVision Ophthalmic Epidemiology Consultants, Bucks . במחקר נכללו 209 עיניים של 196 חולים שניתן היה לאתר את הרישומים הרפואיים שלהם, אשר אובחנו ב- Moorfields Eye Hospital, London כסובלים מקרטיטיס אמבית בין ינואר 1001 לאפריל 2012. ב- 13 החולים עם קרטיטיס אמבית בילטרלית, עין אחת הוצאה באופן אקראי מהמחקר. הפרטים הדמוגרפיים של החולים ופרטי הטיפול נאספו ונבדקו. התוצאות בחולים שטופלו באופן טופיקלי בקורטיקוסטרואידים לפני האבחנה של קרטיטיס אמבית, הושוו לאלה אשר לא טופלו בקורטיקוסטרואידים לפני האבחנה. ניבנה מודל לוגיסטי רב משתנים כדי לחשב את הסיכון ולהקל על ההשוואה בין הקבוצות. התוצאים העיקריים היו כתוצאת ראייה סב-אופטימלית, שהוגדרה כחדות ראייה בסוף הטיפול שהינה קטנה מ- 20/80, פרפורציה של הקרנית, או צורך בניתוח השתלת קרנית.
הממצאים היו שקרטיטיס אמבית אובחנה בתרבית ב- 94 עיניים המהווים 48 אחוזים, בבדיקה היסטופתולוגית ב- 27 עיניים המהווים 13.8 אחוזים, במיקרוסקופיה קונפוקלי ב- 38 עיניים המהווים 19.4 אחוזים ועל בסיס מהלך קליני טיפוסי ותגובה לטיפול ב- 37 עיניים המהווים 18.9 אחוזים. מידע על חדות הראייה הסופית ומידע בנוגע לשימוש/אי שימוש בקורטיקוסטרואידים לפני האבחנה היה מצוי עבור 174 עיניים המהווים 88.8 אחוזים מתוך כל החולים. ההשוואה בין הקבוצה שקיבלה טיפול טופיקלי בסטרואידים לפני האבחנה של קרטיטיס אמבית לבין בקבוצה שלא קיבלה טיפול בסטרואידים, הראתה, שהשימוש בסטרואידים כטיפול טופיקלי לפני האבחנה של גורם אמבי לקרטיטיס, מהווה גורם מנבא בצורה חזקה של תוצאות גרועות יותר של חדות ראייה לאחר סיום הטיפול. זה נובע בעיקר מאבחנה ראשונית שגויה של הגורם לקרטיטיס כקרטיטיס הרפטית. החוקרים מסיקים שחשוב מאד לכלול את הקרטיטיס האמבית באבחנה מבדלת של כל המקרים עם קרטיטיס בחולים המשתמשים בעדשות מגע, ובמיוחד לפני שמחליטים שהאבחנה היא קרטיטיס הרפטית ולפני שמשתמשים בטיפול טופיקלי בסטרואידים בקרטיטיס.
Robaei D, Carnt N, Minassian DC, Dart JKG:
The Impact of Topical Corticosteroid Use before Diagnosis on the Outcome of
Acanthamoeba Keratitis.
Ophthalmology 2014;121:1383-1388.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!