זרוע תותבת רובוטית הנשלטת בכח המחשבה מאפשרת ביצוע פעילות יומיומית בהצלחה (The Lancet(

אשה המשותקת מן הצוואר ומטה הצליחה להפעיל זרוע רובוטית תותבת באמצעות המחשבה, ולבצע מספר פעולות יומיומיות בהצלחה, כך לפי מחקר שפורסם בלנצט. בעזרת אימון ולימוד מהירים, למדה האישה כיצד להשתמש בזרוע הרובוטית לתפיסת חפצים, כיצד לתמרן ולבצע תנועות עם הזרוע תוך הפעלת קורדינציה, במיומנות ומהירות דומה כמעט לזו של אדם בריא, כך לפי החוקרים.

2 מיקרואלקטרודות הושתלו בקורטקס השמאלי של האשה, שהיתה משותקת ב-4 גפיים. האלקטרודות אפשרו לחוקרים להצביע על ולרשום פעילות נוירולוגית כאשר האשה חשבה על או דמיינה את עצמה מניעה את היד והזרוע. האלקטרודות מסוגלות להבחין בסיגנלים מנוירונים בודדים, והאלגוריתם במחשב המחובר יכול לזהות את תבנית הירי של  הנוירון הקשורה לתנועה מדומיינת, כמו להרים או להוריד את היד.

האשה עברה אימון  בן 13 שבועות להפעלת הזרוע. כבר ביום השני לאימון, היא היתה מסוגלת להזיז אותה בצורה חופשית למדי. בתום תקופת הלימוד יכלה האישה לבצע באופן שגרתי תנועות חזקות ורב מימדיות, והצליחה להגיע לחפצים, להתאים את מפתח כף היד כדי לתפוס חפצים בגדלים שונים, ולהעביר אותם לכל מיני יעדים באזור העבודה. יתרה מזאת, האשה הגיעה גם להצלחה במבחנים לתפקוד רגיל של הזרוע העליונה.

החוקרים טוענים כי האתגר הגדול בפיתוח זרוע תותבת רובוטית המופעלת באמצעות המחשבה היא כיצד לתרגם את האותות הנשלחים מהמח לאותות ממוחשבים לשליטה אמינה ומדויקת בזרוע התותבת. החוקרים השתמשו במערכת בה האלגוריתם מחקה את פעילות המח להנעת היד, והתוצאוה מביאה לתותבת שיכולה לנוע בצורה מדויקת וטבעית יותר מתותבות אחרות המופעלות באמצעות המחשבה אך מתבססות על שיטה מסובכת יותר.  החוקרים מתעתדים לשפר את יעילות הגפה המלאכותית המונעת בעזרת המחשבה בשילוב אלמנטים תחושתיים, כאלה שיאפשרו למטופל, למשל, להבחין בין קר לחם, חלק ומחוספס, כמו גם לשלב מערכות אלחוטיות כדי לוותר על הצורך הקיים כרגע בחיווט בין ראש המטופל לפרוטזה.

לידיעה במדסקייפ 

לאבסטרקט ב-The Lancet

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן