האם בדיקות הדמיה מוחיות מסייעות באבחנה של מחלות פסיכיאטריות? (J Psychoactive Drugs)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקת SPECT (Single Photon Emission Computed Tomography) של המוח עשויה לסייע לפסיכיאטרים להגיע לאבחנה מהימנה יותר ולשפר את הטיפול במחלות פסיכיאטריות מורכבות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Psychoactive Drugs.

הדמיות SPECT מציגות דפוס המסייע בהבנת האתר במוח שאינו מתפקד כראוי ומלמד את הבוחן לשאול שאלות טובות יותר.

בסדרת המקרים הפרוספקטיבית, החוקרים בחנו את הרשומות אודות 109 חולים (49 נשים, 60 גברים), שנבדקו בארבע מרפאות פסיכיאטריות שהתבססו על בדיקות SPECT למקרים מורכבים. גילאי החולים נעו בין 18-87 שנים (גיל ממוצע של 38.4 שנים). מספר האבחנות הממוצע בתחילת המחקר עמד על 4.2 אבחנות לכל חולה, כאשר האבחנות הנפוצות כללו חרדה (90%, 99 חולים), הפרעות מצב רוח (69.7%, 76 חולים), הפרעות שימוש בחומרים (64.2%, 70 חולים), הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (53.2%, 58 חולים), חבלות ראש (35.7%, 39 חולים), הפרעה טורדנית-כפייתית (15.5%, 17 חולים), דמנציה מכל סוג (10% , 11 חולים), סכיזופרניה (3.6%, 4 חולים) ואפילפסיה (1.8%, 2 חולים).

החוקרים בחנו את הרשומות בשני שלבים. תחילה, הפסיכיאטרים סקרו את ההיסטוריה הרפואית המפורטת, בדיקות מצב נפשי וראיון פסיכיאטרי מובנה. תוצאות בדיקות SPECT לא נכללו. לאחר מכן הם קבעו אבחנה וניסחו תכנית טיפול. בשלב השני, הפסיכיאטרים קיבלו גישה לבדיקות ה-SPECT של כל חולה, בנוסף ליתר הנתונים.

החוקרים מדווחים כי הוספת SPECT הביאה לשינוי האבחנה או תכנית הטיפול ב-86 חולים (78.9%).

באופן ספציפי, בדיקות SPECT הביאו לשינוי מוחלט במהלך הטיפול ב-57 חולים (52.3%); ב-29 חולים (26.6%) חל שינוי מתון בטיפול; ב-12 חולים (11%) נערך שינוי קל בטיפול וב-11 חולים (10.1%) לא נערך כל שינוי באבחנה או בטיפול.

השינויים המשמעותיים ביותר כללו חבלת ראש שלא-אובחנה (22.9% מהחולים), דפוסי רעילות (22.9%) וצורך בבדיקת הדמיה מבנית (9.2%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי השימוש בבדיקת SPECT הביא לשינוי האבחנה והוביל לשינויים בתכנית הטיפול ובהמלצות לטיפול בחלק גדול מהמקרים.

J Psychoactive Drugs. 2012;44:96-106

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן