אחת התוצאות הלא רצויות של ניתוח ירוד הינה היפראופיה. הרפרקציה המתקבלת בעקבות ניתוח ירוד היא תוצאה של משתנים רבים ושל הדיוק של המדידות שבוצעות לפני הניתוח. היפראופיה אקסיאלית הינה אחת הסיבות המפריעות לביצוע חישוב נכון של כוח העדשה התוך עינית הרצויה גם כאשר מדידות הקרטומטריה והביומטריה של עומק הלשכה הקדמית הן מדויקות, והנוסחה שנבחרה לחישוב העדשה הינה נכונה.  בעיניים קצרות, טעות קלה במדידת האורך האקסיאלי עשויה להוביל לטעות גדולה לא צפויה בחישוב כוח ה- IOL.  בהתאם לנוסחה בה משתמשים, יש כ- 45% הפתעות של שינוי של דיופטר 1 או יותר מרפרקציית המטרה.  אלטרנטיבה שמטרתה לפתור בעיה זו של ניבוי הרפרקציה הסופית שתתקבל בעקבות השתלת IOL, הינה שימוש בעדשה שניתנת להתאמה (adjustable) באמצעות אור.

עדשה תוך עינית הניתנת להתאמה באמצעות אור (תוצרת Calhoun Vision מ- Pasadena שבקליפורניה) הוצגה לראשונה ב- 2003 בכינוס ARVO ופורסמו כבר מאמרים על תוצאות in vitro וכן in vivo בניסיונות בעיני חיות ובאנשים. המחקרים הפרוספקטיביים הראשונים היו של תיקון מיופי ב- 14 עיניים של 14 מנותחים ותיקון של שארית היפראופיה עם מעקב מוגבל.

המחקר הנוכחי בא לבדוק הן תיקון ספרי והן תיקון אסטיגמטי ב- 15 חולים עם מעקב של שנה.

העדשה הניתנת להתאמה באמצעות אור, ה- Calhoun Visions LAL, מורכבת ממקרומר (macromer) סיליקון רגיש לאור הנמצא בתוך מטריקס של פולימר סיליקון. החלק האחורי שלה מורכב משכבת סיליקון דקה מ- 100 מיקרומטר ואשר הינה בעלת ספיגת UV גבוהה יותר מאשר של הסיליקון המרכיב את רוב העדשה. שכבה זו מגבירה עוד יותר את ההגנה שהעדשה מספקת מפני קרינת UV, ואשר לא נפגעת בעת תהליך ההתאמה של העדשה באמצעות אור אולטרה-סגול. הקרנה סלקטיבית של עדשה זו באמצעות מכשיר הקרנה המעביר מנות מדודות של קרינת UV (אורך גל של 365 ננומטר) יוצרת שינויים בקמירות העדשה שמאפשרת לגרום לשינויים צפויים מראש בכוח הספרי ובכוח האסטיגמטי לאחר הניתוח. 

כדי לבדוק אם ניתן לתקן שאריות של שינויים ברפרקציה לאחר ניתוח ירוד באמצעות טכנולוגיה זו בוצע מחקר קליני בחולים עם היפראופיה אקסיאלית שהיו מועמדים לעבור ניתוח ירוד.  התוצאות המוצגות הן של 15 עיניים של 15 חולים שגויסו כחלק ממחקר קליני פרוספקטיבי שעדיין נמשך במרכז למדעי הראיה במחלקת העיניים האוניברסיטאית ב- Bochum שבגרמניה.

העדשות הניתנות להתאמה באמצעות אור הושתלו בעיניים עם אורך אקסיאלי  קטן מ- 22.2 מילימטר. לאחר הניתוח בוצעה התאמה באמצעות אור וכאשר הושג התיקון המבוקש בוצע טיפול נוסף באור אשר קיבע את הכוח האופטי של העדשה המושתלת. הרפרקציה, חדות הראיה המיטבית הבלתי מתוקנת וחדות הראיה המיטבית המתוקנת נמדדו כדי לקבוע את התוצאה כעבור 12 חדשים לאחר הניתוח. התוצאים העיקריים היו חדות הראיה המתוקנת והבלתי מתוקנת והרפרקציה שהושגה כנגד רפרקצית המטרה והיציבות שלהם במשך 12 חדשים. 

התוצאות כעבור 12 חדשים מהניתוח הראו שמתוך 15 עיניים ב- 14 המהווים 93%  היה שינוי של חצי דיופטר, כאשר ב- 10 עיניים המהווים 67% השינוי מרפרקציית המטרה היה רבע דיופטר. רק בעין אחת מתוך 15, היה שינוי של 0.38 דיופטר ב- manifest spherical equivalent, בעוד שבשאר 14 העיניים השינוי שנמצא היה של רבע דיופטר בין חודש אחד אחרי מועד הטיפול שקיבע את כוח העדשה לבין הבדיקה כעבור 3, 6, ו- 12 חדשים לאחר הניתוח.

מסקנת החוקרים היא שה- light-adjustable lens הינה טכנולוגיה מבטיחה, בעלת פוטנציאל לטפל ביעילות בשינויים בלתי צפויים ברפרקציה לאחר ניתוח ירוד במידה של עד 2 דיופטריות ספריות וצילינדריות.  טכנולוגיה זו מאפשרת לשפר באופן משמעותי את חדות הראיה הבלתי מתוקנת מבלי לפגוע בחדות הראיה המתוקנת.

Hengerer FH, Hütz WW, H. Dick HB, Conrad-Hengerer I.

Combined Correction of Axial Hyperopia and Astigmatism Using the Light Adjustable Intraocular Lens.

Ophthalmology 2011;118:12361241.