מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס הבינלאומי החמישי International Conference on Healthcare-Associated Infections (ICHAI) עולה כי טיפול לא נכון בתרופות הניתנות בהזרקה עלול להוביל לזיהומים שאינם הפטיטיס ולתוצאות שליליות רציניות. המחקר נערך מטעם ה-Centers for Disease Control and Prevention (CDC) וסקר מידע אודות אירועי הדבקה במחלות.

החוקרים מסבירים כי לאור הדיון שהתעורר לאחרונה סביב דיווחים על התפרצויות של דלקת כבד נגיפית מסוג B ו-C שנבעו מטיפול לא נכון בתרופות, מוזרקות ברובן, ביקשו במחקרם זה להדגיש כי גם אירועי הדבקה במחלות זיהומיות שאינן הפטיטיס עלולים להיגרם בעקבות הרגלי גהות שגויים בטיפול בתרופות הניתנות בהזרקה.

לשם כך, סקרו החוקרים את הספרות המקצועית בחיפוש אחר דיווחים של אירועים זיהומיים חיידקיים, פטרייתיים או טפיליים מוכחים הקשורים בהתעסקות לא נכונה בתכשירים רפואיים בין השנים 1999 ובין 2009. בנוסף, הוערכו חקירות שבוצעו מטעם ה-CDC ורשויות בריאות מקומיות שלא פורסמו בספרות. נפסלו מהניתוח דיווחים אודות אירועי הדבקה בהפטיטיס B או C, או דקונטמינציה אינטרינזית כגון כזו המתרחשת בשלב ייצור התרופה.

החוקרים איתרו 18 התפרצויות שניתנות היו לייחוס להתעסקות שגויה בתכשירים רפואיים. פעולות שכיחות שנקשרו בקונטמינציה אקסטרינזית כללו הזרקות לאתרים סטריליים, כגון מפרקים או עמוד השדרה (50%), והשימוש ב-flushes תוך ורידיים של Saline או של הפארין (38.9%).

החוקרים מציינים כי נוכחות החיידק Staphylococcus aureus הודגמה בשישה מקרים, וכי מתגים גרם-שליליים הודגמו בתשעה אחרים. קרוב לשלושה רבעים מהחולים אושפזו לצורך טיפול תרופתי או ניתוחי בעקבות אירועים זיהומיים אלו. לדבריהם, פעולות אלו לוו פעמים רבות בהיענות ירודה להיגיינת ידיים ולשיטות חיטוי, וכן לאחסון ותיוג לא נכון של תרופות. כך למשל, נרשמו שימוש בבקבוקוני תרופה שנועדו לשימוש חד פעמי במספר חולים, שימוש בתרופות בהזרקה במספר אתרים באמצעות מזרק ומחט שאינם סטריליים, מתן עירויי saline ליותר מחולה אחד וצבירה יחד (pooling) של תרופות.

לטענת החוקרים, ניכר כי יש בדיווחים אלו משום הצצה קטנה בלבד למספר רב יותר של התפרצויות שאינן מדווחות ואשר מתרחשות ברחבי ארצות הברית. הם מוסיפים כי המספר הנמוך של מקרים שדווחו היה אף נמוך מהמצופה, והיה מעניין לגלות כי מרבית המקרים נבעו (מטעויות) שהתרחשו מחוץ לכותלי בית החולים, בסביבה המרפאתית.

החוקרים מדווחים כי ההתפרצויות נקשרו בצורה הנרחבת ביותר למספר טעויות הכרוכות בהרגלים בסיסיים למניעת זיהומים, כגון היענות להיגיינת הידיים ושמירה על שיטות החיטוי. הבנה ברורה של הרגלים אלו, תוך התמקדות בנהלי הבטיחות המקובלים של אנשי הצוות הרפואי, הינה חיונית לטענתם במניעת אירועי הדבקה אלו.

מומחה נוסף מה-CDC שלא היה מעורב במחקר, מציין כי הממצא המרשים ביותר העולה ממנו הינו התדירות הגבוהה בה התרחשו אירועי ההדבקה הללו בסביבה של מרפאות בקהילה, בניגוד לבתי החולים. לדבריו, אין הדבר מפתיע לאור נפח הטיפולים והשירותים הרפואיים הניתנים מחוץ לבית החולים. עם זאת, המחקר הנוכחי מדגיש חששות ממשיים בנוגע להרגלי שליטה בזיהומים והפיקוח עליהם במרפאות אלו.

לדברי המומחה, טעויות דומות שנעשו בהתעסקות בתרופות הובילו למקרי העברה של נגיפי הפטיטיס מסוג B ו-C למטופלים. לפיכך, על כל איש צוות רפואי הנותן זריקות או עירויים להכיר ולעקוב אחר הרגלי הבטיחות והגהות הנכונים למניעת אירועים כאלו.

מתוך הכנס הבינלאומי החמישי International Conference on Healthcare-Associated Infections (ICHAI) שנערך במרץ 2010 באטלנטה, ג’ורג’יה.

לידיעה במדסקייפ