טיפול מוקדם בלחץ תוך-עיני מוגבר והסיכון לגלאוקומה (מתוך Archives of Ophthalmology)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם במהדורת מרץ של Archives of Ophthalmology עולה כי טיפול מוקדם בלחץ תוך-עיני מוגבר מפחית את הסיכון להתפתחות גלאוקומה, בעיקר בחולים בסיכון הגבוה ביותר.

לחץ תוך-עיני מוגבר הינו גורם הסיכון המוביל להתפתחות גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית, וגורם הסיכון היחיד הניתן לשינוי כיום. לפי ההערכות, שכיחות לחץ תוך-עיני מוגבר עומדת על 4-7% מהמבוגרים בארה”ב מעל גיל 40. קיימת מחלוקת בנוגע לאופן הטיפול באוכלוסיה גדולה זו של חולים, המצויים בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לערוך השוואה של הבטיחות והיעילות של טיפול מוקדם לעומת טיפול מאוחר בהפחתת הסיכון לגלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית ב-1636 נבדקים עם לחץ תוך-עיני מוגבר, עם לחץ תוך-עיני בסיסי שנע בין 24-32 מ”מ כספית בעין אחת ו-21-32 מ”מ כספית בעין השנייה. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת מעקב או קבלת טיפול מקומי לעין. בקבוצת ההתערבות, חציון הטיפול עמד על 13.0 שנים, בעוד שבקבוצת המעקב עמד על 7.5 שנים ללא טיפול ולאחר מכן ניתן טיפול תרופתי למשך חציון של 5.5 שנים.

במטרה להעריך אם עיכוב הטיפול לווה בנזק כלשהו, החוקרים השוו את השיעור המצטבר של משתתפים שפיתחו בהמשך גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית בקבוצת המעקב המקורית ובקבוצת ההתערבות המקורית, לאחר חציון מעקב של 13 שנים. שיעור זה עמד על 0.22 בקבוצת המעקב המקורית לעומת 0.16 בקבוצת הטיפול המקורית (p=0.009), או ירידה של 27% בסיכון לגלאוקומה בעקבות טיפול מוקדם. בקרב משתתפים בשליש העליון לסיכון להתפתחות גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית, על-בסיס גיל, עובי קרנית ולחץ תוך-עיני בתחילת המחקר, השיעור המצטבר של משתתפים שבהמשך פיתחו גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית עמד על 0.40 ו-0.28, בהתאמה.

יש מעט עדויות המצביעות על עלייה בשיעור הסיבוכים עם טיפול תרופתי. הירידה האבסולוטית הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים בעלי הסיכון הבסיסי הגבוה ביותר להתפתחות גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית. במשתתפים בסיכון גבוה להתפתחות גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית תתכן תועלת מבדיקות תדירות יותר וטיפול מניעתי מוקדם.

מגבלות המחקר כוללות בחירת יעד הפחתת לחץ תוך-עיני בשיעור של 20%, בהשוואה למדדים בתחילת המחקר, מבנה מחקר שאינו של מחקר אפידמיולוגי, שימוש בערכי סף גבוהים מאוד לאבחנת גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית.

החוקרים מאמינים כי יש תועלת בהערכה אינדיבידואלית של הסיכון להתפתחות גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית. על רופאים לקחת בחשבון את גיל המטופל, מצבו הבריאותי, תוחלת החיים שלו והעדפותיו האישיות. בסופו של דבר, העונש לדחיית הטיפול דורש הוא מעקב ארוך יותר להערכת ההיארעות וחומרת ליקוי הראייה.

Arch Ophthalmol. 2010;128:276-287

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן