את הנגעים המלנוטיים השפירים של הלחמית ניתן לחלק לשתי קטגוריות רחבות: האחת היא נבוסים (nevi) והשנייה היא פיגמנטציות אחרות כמו אלה המלוות גוון עור, המלוות הפרעות סיסטמיות, אפליס (ephelis), ולנטיגו (lentigo). את הנבוסים ניתן גם לחלק לפי גיל ההופעה: הנבוסים הקונגניטליים שנראים כבר לאחר הלידה או במהלך החדשים הראשונים לחיים, והנבוסים הנרכשים. הנבוסים הנרכשים של הלחמית בדרך כלל מופיעים במהלך העשור הראשון או השני לחיים. הם בעלי גבול ברור, הפיגמנטציה שלהם שונה, הם מעט מורמים ויכולים להכיל ציסטות שקופות. הנבוסים ממוקמים ברוב המקרים בלחמית שבמפתח העפעפיים. בדרך כלל אין לראות feeder vessels. רק לעיתים נדירות הופך נבוס של הלחמית למלנומה ממאירה. שינוי ממאיר נדיר במיוחד בצעירים אם כי לא ידועה השכיחות המדויקת. הטיפול הנכון הוא לרוב באמצעות ביקורת תקופתית עם צילומים.

למרות מחקרים רבים על המהלך ארוך הטווח של נבוסים של הלחמית והמאפיינים הפתולוגיים שלהם, מצויים מעט מחקרים המתייחסים למהלך הקליני ולהשתנות בפימנטציה ובגודל של נגעים שפירים אלה. כדי למלא חסר זה במידע, בוצע המחקר הנוכחי שניתח את האפידמיולוגיה ואת התוצאות הקליניות והטיפוליות בנבוסים של הלחמית. במיוחד ניסה מחקר זה לזהות משתנים קליניים בקשורים לביצוע אקסיזיה של הנבוסים.

המחקר בוצע ביחידה לאונקולוגיה של העין, בקליניקה האוניברסיטאית ע”ש St-Luc והמרכז לביו-סטטיסטיקה ודוקומנטציה רפואית בקליניקה האוניברסיטאית של Mont-Godinne של האוניברסיטה הקתולית של Louvain בבריסל שבבלגיה. המחקר היה פרוספרטיבי ולא השוואתי, וכלל 255 חולים עם אבחנה קלינית של נבוס של הלחמית. התוצא העיקרי היה הסיבות לאקסיזיה ניתוחית.

מתוך 255 חולים אשר היו במעקב במשך 5.3 שנים בממוצע (טווח של 1-11 שנים) אובחנו נבוסים באופן קליני ב- 140 נשים ו- 115 גברים והסרה ניתוחית בוצעה ב- 75 חולים המהווים 29%. ההחלטה לנתח הייתה על ידי המנתח ב- 13 מקרים המהווים 17% ועל ידי המטופל ב- 62 מקרים המהווים 83%. ב- 13 המטופלים שהמנתח החליט על הצורך בניתוח, החשש היה מהשתנות ממאירה כתוצאה ממצאים ביו-מיקרוסקופיים בעשרה וממצאים בצילומים של הנגע בשלושה. שאר 62 המטופלים נותחו בגלל חשש של המטופל ממאירות ב- 34 מקרים המהווים 45%, טעונים קוסמטיים בתשעה המהווים 12% וב- 19 אחרים המהווים 25% בגלל גירוי שנגרם מהנגע והפריע למטופל. השוואה בין הקבוצות הראתה שהממצאים הקליניים בבדיקה הראשונית אשר השפיעו באופן משמעותי על ההחלטה לנתח היו גיל מתקדם, נגעים גדולים (בסיס רחב), מיקום הנגע וקיום ציסטות, קיום וסקולריזציה פנימית, קיום feeder vessels גדולים, ומעורבות של הקרנית. בבדיקה פתולוגית לא נמצאה ממאירות בנגעים שעברו הסרה ניתוחית.

מסקנת החוקרים שבסדרה שלהם גדילה מתועדת של נבוס של הלחמית הייתה נדירה ושכיחותה הייתה 4%. נבוסים של הלחמית בהם מטפלים בהסרה ניתוחית הם נבוסים של חולים בגיל מבוגר, המלווים ב- feeder vessels רחבים, וסקולריזציה פנימית ניכרת ומעורבות של הקרנית.

Levecq L, De Potter P, Jamart J.

Conjunctival Nevi – Clinical Features and Therapeutic Outcomes.

Ophthalmology 2010;117:3540.