השכיחות של מלנומה ממאירה של העור היא נמוכה יחסית בהשוואה לגידולים לא מלנוטיים של העור. למרות זאת המלנומה הממאירה של העור היא הגידול הממאיר הראשוני המוביל בעור אשר גורם לתמותה. הסטטיסטיקה האחרונה מאוסטרליה הראתה שהשכיחות המתוקנת לגיל של מלנומה ממאירה של העור הייתה 64.4 ל- 100,000 לשנה ושיעור התמותה ממנה היה 7.1 ל- 100,000 לשנה. נתונים על שיעורי תמותה ממלנומה ממאירה של העפעפיים לא נבדקה עד עתה באוכלוסיה של אוסטרליה.

המחקר הנוכחי נערך במרכזי הפניה שלישוניים באוסטרליה, במחלקות העיניים והכירורגיה של  Royal Brisbane Hospital שב- Brisbane ו- Sullivan Nicolaides Pathology, Taringa וכן מחלקות העיניים והעור של Royal North Shore Hospital and St. Vincents Hospital שב- Sydney. 

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לסקור את הטיפול במלנומה ממאירה של עור העפעפיים ואת תוצאותיו.  הוא נערך במתכונת של סדרת מקרים רטרוספקטיבית. התוצאים העיקריים היו נתונים דמוגרפיים, המאפיינים הקליניים וההיסטופתולוגיים של הגידולים, הטיפול ותוצאותיו. משך המעקב לאחר הניתוח היה בין חודש לתשע שנים ותשעה חדשים (משך המעקב המדיאני היה 3 שנים). 

קבוצת המחקר כללה 29 חולים שגילם בין 22 ל- 88 שנים (הגיל הממוצע הוא 65 שנים).  המיקום השכיח ביותר של המלנומה היה בעפעף התחתון. שבעה עשה גידולים התפתחו באזור עם פיגמנטציה, 4 התפתחו de novo ובשמונה המקור לא היה ידוע.

הסוג ההיסטופתולוגי השכיח ביותר היה lentigo maligna melanoma (19 חולים) ובמקום השני בשכיחותו  superficial spreading malignant melanoma (8 חולים). 2 חולים בלבד היו עם nodular malignant melanoma.

ב- 14 חולים המחלה הייתה in situ. ב- 7 חולים נוספים העובי של הגידול על פי החלוקה של Breslow’s thickness היה קטן מ- 0.76 מ”מ (Breslow’s thickness הינו העובי המרבי של מלנומה ראשונית של העור שנמדד בחתך של הרקמה מקצה שכבת השכבה הגרנולרית של האפידרמיס או מבסיס הכיב ועד לבסיס הגידול. הפרוגנוזה גרועה יותר ככל שהגידול עבה יותר).

ב- 13 חולים המלנומה הייתה בדרגה Clark’s level של II או גבוהה יותר (החלוקה של Clark של חדירת מלנומה ממאירה ראשונית של העור מהאפידרמיס כוללת 4 דרגות: דרגה I היא חדירה לדרמיס שנמצא מיד מתחת לאפידרמיס, בדרגה II החדירה היא לעומק רב יותר של הדרמיס – לאזור הגבול בין הדרמיס הפפילרי לדרמיס הרטיקולרי, בדרגה III החדירה היא לתוך הדרמיס הרטיקולרי ובדרגה IV החדירה היא לתוך השומן התת-עורי. הפרוגנוזה גרועה יותר ככל שהחדירה עמוקה יותר).

בהתאם ל- American Joint Committee on Cancer staging system עבור מלנומה של העור, 14 חולים היו בעלי דרגה קלינית 0 ו- 6 חולים היו בעלי דרגה IA עם עובי של 1 מ”מ או קטן יותר וללא התכיבות. (דרגה 0 מתייחסת ל- in situ tumor ודרגה IA מתייחסת לגידול קטן או שווה ל- 1 מ”מ בחדירתו לעומק, ללא התכיבות).

הטיפול כלל הסרה ניתוחית רחבה בכל המקרים. באחד המקרים בוצעה אקזנטרציה.

הטכניקות הפתולוגיות כללו סידרת חיתוכים עם בדיקה בפרפין או Mohs micrographic surgery.

ברוב החולים תוצאת הטיפול הייתה טובה אם כי שניים מתו מהגידול, בחמישה חולים הייתה חזרה מקומית של הגידול ולארבעה היו גרורות מרוחקות. 

המסקנות היו ש- lentigo maligna melanoma הייתה שכיחה יותר באזור הפרי-אוקולרי בהשוואה לצורות אחרות של מלנומה ממאירה של העור. הפתולוגים העדיפו לבצע בדיקה של חתכים של בלוקים של פרפין על חתכים בהקפאה כדי לאפשר הערכה טובה יותר של מידת האטופיה של התאים המלנוטיים ושל השוליים. המחברים מציעים לבצע הרחקה ניתוחית ראשונית של שוליים רחבים באורך של 10 מ”מ מהגבול המאקרוסקופי של הגידול היות והשוליים הנקיים באמת מגידול, כפי שמתגלה בבדיקה ההיסטולוגית, עשויים להיות צרים יותר. בקרת השוליים באמצעות חתכים סדרתיים עם מיפוי שלהם, או ביצוע Mohs micrographic surgery עם מודיפיקציה לפרפין עשוי להיות שיטה יעילה לוודא הסרה מלאה של הגידול והקטנת שיעור החזרה המקומית.

Chan FM, ODonnell BA, Whitehead K, Ryman W, Sullivan TJ:
Treatment and Outcomes of Malignant Melanoma of the Eyelid

A Review of 29 Cases in Australia

Ophthalmology 2007;114:187-192