ע”פ כתבה של רן רזניק מ”הארץ” היום,  ישנה מחלוקת בין גורמי רפואה באשר להחלטתו של פרופ’ אבי ישראלי, מנכ”ל משרד הבריאות (בתמונה) העומד גם בראש הרשות העליונה לאישפוז, לרכז את  הטיפול של מרבית פצועי הלחימה בצפון –  ברמב”ם. בין היתר מצוטט מכתבו של פרופ’ שפירא מהדסה עין כרם למנכ”ל משרד הבריאות המבקר את ההחלטה זו,  ומציע ויסות באמצעות בתי החולים במרכז הארץ, שלמעשה המשיכו להיות בשגרה במהלך כל המלחמה.

לעמדה זו מצטרפים רופאים וגורמים נוספים, חלקם בעילום שם..מנגד, הנהלת רמב”ם בראשות פרופ’ ביאר , וגורמים נוספים מצדיקים את ההחלטה.

השיקולים המרכזיים של אלו הגורסים שיש מקום לויסות כללו את העובדה שרמב”ם עצמו היה בטווח הטילים, ושהיה צורך לשמור את רמב”ם פנוי וערוך למקרה של פיגוע המוני בעורף. בנוסף לכך, עלתה הטענה שבכמות גדולה של פצועים נוצר עומס רב מידי על בית החולים, ובעיקר ביח’ טראומה, כירורגיה, נוירוכירורגיה ועוד העלול לפגוע באיכות הטיפול.

מנגד, השיקולים התומכים בריכוז הטיפול ברמב”ם כוללים את זמן ההגעה מהיר יותר (במיוחד כשלוקחים בחשבון שבמקרים לא מעטים הפינוי מהשטח היה ארוך ולא אופטימלי, כפי שאף דיווחנו והצגנו עדויות פצועים במסגרת הכתבה המיוחדת על הטיפול בכאבי פצועים ברמב”ם – כאן) , את הנסיון המצטבר הייחודי במחלקות הרלבנטיות  של הטיפול בסוג הפציעות הללו,  ובנוסף, שכמות הנפגעים הייתה בסופו של דבר לא גדולה מידי, כך שלא נוצר עומס יתר. לדברי פרופ’ ישראלי, נעשתה בקרה יום יומית כדי לבחון את רמת העומס ויכולת העמידה של רמב”ם בלחץ.

לכתבה המלאה בהארץ

הערת המערכת: מכיוון שההערכה של מרבית הגורמים הביטחוניים היא שהסיבוב הבא בצפון צפוי להתרחש בקרוב, נראה שיש כבר מקום לקיים דיון מקיף לצורך קבלת החלטות ועיצוב מדיניות אישפוז אופטימלית שתבחן חלופות שונות ואולי אף תקבע רמות סף לויסות ופינוי לבתי חולים במרכז.