זיהומים בעין הנגרמים מפטריות עלולים להיות בעלי תוצאות הרסניות לעין ולראיה. קרטומיקוזיס – keratomycosis, עשויה להיות מלווה בהתפשטות ללשכה הקדמית היות ופטריות מסוגלות לחדור את ממברנת דסמט. קרטיטיס פטרייתית חמורה עלולה להפוך לאנדופתלמיטיס פטרייתית.

מזה שנים רבות ידוע ששימוש בעדשות מגע רכות כרוך בזיהומים פטרייתיים של הקרנית, אם כי בשכיחות נמוכה. ב- Bascom Palmer Eye Institute, University of Miami דווח רק על 3 מקרים של קרטיטיס פטרייתית הקשורה להרכבת עדשות מגע במהלך 8 השנים בין 1969 ל- 1977. משלושה מקרים אלה רק אחד השתמש בעדשות מגע שאינן טיפוליות. בחמש השנים בין 1977 ל- 1982 דווח על רק שני מקרים כאלה, וחמישה מקרים נוספים דווחו בין 1982 ל- 1992. בתקופת 8 השנים בין 1991 ל- 1999 דווחו 5 מקרים של קרטיטיס פטרייתית הקשורה להרכבת עדשות מגע. בניגוד למספרים אלה, טופלו באותה מחלקה 34 מקרים של קרטיטיס פטרייתית בקרב מרכיבי עדשות מגע רכות בין ינואר 2004 לאפריל 2006.

אבחנה של קרטיטיס פטרייתית תבוצע באמצעות תרבית מיקרוביאלית ויכולה להיעזר גם ב- confocal microscopy. הכרחי לבצוע corneal scrapings כדי לקבל מספיק חומר למשטחים ותרביות על מדיומים שונים.  את המשטחים יש לצבוע בצביעת Giemsa, PAS ו- Gram כדי לזהות בבדיקה מיקרוסקופית קטעי hypha. התרביות צריכות להתבצע בפלטות של Sabouraud agar או brain heart infusion עם גנטמיצין במטרה לבודד באופן האופטימאלי את המזהם הפיטרייתי בתרבית.

הטיפול ההתחלתי הניתן ב- Bascom Palmer Eye Institute בחולים עם חשד לקרטיטיס מזיהום על ידי filamentous fungal pathogens הוא ב- polyene antifungal agent, אשר המועדף הוא natamycin 5 mg/mL suspension במתן טופיקלי או amphotericin B 1.5 mg/mL. טיפולים אלה ניתנים בתכיפות גבוהה – כל שעה בתחילה ולאחר מכן הפחתת התכיפות בהתאם לתגובה הקלינית. לעיתים מזומנות מבוצע debridement של שכבת האפיתל כדי להקל על חדירות ה- natamycin suspension לשכבות הקרנית העמוקות יותר.

תכשירים אנטי-פיטרייתיים חדישים כמו voriconazole עשויים להיות מבטיחים אם כי יש צורך בבדיקות נוספות שישוו את היעילות והבטיחות של חומר זה בהשוואה ל- natamycin בטיפול בקרטיטיס מפוסריום. יש לשקול גם טיפול סיסטמי תומך כמו ב- voriconazole בנוסף לטיפול הטופיקלי ב- natamycin במקרים עם קרטיטיס קשה מפוסריום.

המחקר הנוכחי בוצע על ידי חוקרים מפלורידה מ- Bascom Palmer Eye Institute, University of Miami. מטרת המחקר הייתה לתאר את ההסתמנות הקלינית והמהלך של חולים עם קרטיטיס כתוצאה מזיהום עם פוסריום (Fusarium) בעת הרכבת עדשות מגע רכות לא טיפוליות.

המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל סקירה של כל הדיווחים המיקרוביולוגיים מ- 1.1.2004 ועד 15.4.2006 אשר העלו אבחנה של תרבית חיובית לפוסריום בחולים עם כיב בקרנית ב- Bascom Palmer Eye Institute. התיקים הרפואיים של 34 החולים שאותרו, נבדקו כדי לסכם את המאפיינים הקליניים, הטיפולים והצורות המיקרוביולוגיות.

נמצא שהתרופות השכיחות ביותר שניתנו לפני האבחנה של זיהום על ידי פוסריום, היו אנטי-בקטריאליות ב- 31 מתוך 34 החולים. לא זוהתה תוצרת מסוימת של עדשת מגע או תמיסת ניקוי שהייתה שכיחה יותר בקרב חולים אלה. ב- 20 מתוך 34 החולים המזהם היה Fusarium oxysporum וב- 3 חולים זוהה Fusarium solani. הזן של הפוסריום לא זוהה ב- 10 מקרים ולא הייתה צמיחה במקרה אחד. החולים בהם התחלת הטיפול הייתה מאוחרת, הטיפול עד לריפוי נמשך זמן ארוך יותר.

מסקנות החוקרים היו שבמקרים עם קרטיטיס הקשורה לשימוש בעדשות מגע, יש כיום מקום לחשד מוגבר יותר בזיהום בפוסריום, מאשר בעבר. יש לזכור גם שאיחור באבחנה וטיפול נכונים עלול לגרום להארכת משך הטיפול. הסיבה לעליה במספר המקרים עם קרטיטיס מפוסריום בקרב מרכיבי עדשות מגע רכות איננה ברורה. 

Alfonso EC, Cantu-Dibildox J, Munir WM, Miller D, O’Brien TP, Karp CL, Yoo SH, Forster RK, Culbertson WW, Donaldson K, Rodila J, Lee Y:

Insurgence of Fusarium Keratitis Associated With Contact Lens Wear.

Arch Ophthalmol. 2006;124:941-947.