Graves orbitopathy היא הפרעה דלקתית המאופיינת בפעילות אוטואימונית כנגד פיברובלסטים ותאי שומן של הארובה. הגדלת הנפח של השרירים החוץ-עיניים, הרקמה החיבורית ורקמת השומן בארובה הנובעת מתהליך זה, גורמת לחסימה ורידית ולגודש. פיברוזיס ארובתי המאפיין את השלב המאוחר של Graves orbitopathy הינו תוצאה של המעורבות הדלקתית והבצקתית הממושכת של הרקמות הרכות בארובה.
הטיפול ב- Graves orbitopathy כולל בשלב ראשון החזרה מהירה של מצב אאותירואידי – euthyroidism וכאשר יש צורך בכך גם אימונוסופרסיה. לרוב טיפול תרופתי בלבד איננו מספיק עבור חולים רבים הנזקקים לניתוח מסיבות פונקציונאליות או פסיכו-סוציאליות. ניתוחים אלה כוללים החל מפרוצדורות קטנות בעפעפיים וכלה בדקומפרסיה של הארובה.
המתיחות והפלסטיסיות של רקמות הארובה, ה- orbital compliance, פוחת כנראה בעקבות פיברוזיס ארובתי כתוצאה מ- Graves orbitopathy. הפחתת ה- compliance מתרחשת כנראה בשלבים המאוחרים יותר של המחלה ועלולה להפחית את היעילות של ניתוחי דקומפרסיה. כדי לבחון הנחה זו, בוצעה עבודה זו שבחנה את הקשר בין משך המחלה לפני הניתוח לבין התוצאות של ניתוח הדקומפרסיה. קשר זה לא נבדק באופן ספציפי.
במחקר בא לבדוק אם ביצוע מוקדם של דקומפרסיה ארובתית במקרים עם Graves orbitopathy הינו יעיל יותר ומוביל לתוצאות יותר טובות מבחינת הפחתת האקזופתלמוס, הסימטריה במידת הפחתת האקזופתלמוס, הפחתת נפיחויות סביב הארובה, הפחתת רטרקציה של העפעפיים והפחתת הסיבוך של דיפלופיה בעקבות הניתוח.
החוקרים היו הולנדיים, מהמרכז לארובה במחלקת העיניים, מהמחלקה האנדוקרינית ומהמחלקה לאפידמיולוגיה קלינית וביו-סטטיסטיקה של האוניברסיטה של אמסטרדם.
המחקר היה רטרוספקטיבי והשוואתי. נבדקו כל התיקים הרפואיים של כל חולי Graves orbitopathy שעברו דקומפרסיה של 3 קירות הארובה במרכז לארובה בין 1990 ל- 2000. במחקר נכללו רק חולים אשר עברו ניתוח דו-צדדי ואשר היו ללא דיפלופיה לפני הניתוח. הם חולקו לקבוצה אחת בה משך המחלה היה פחות מ- 4 שנים וקבוצה שנייה בה משך המחלה היה 4 שנים או יותר.
בוצעה השוואה בין שתי הקבוצות מבחינת הנתונים הדמוגראפיים, הרגלי העישון, מאפיינים שונים טרום-ניתוחיים כמו טיפולים אימונוסופסיביים, מדידות הרטל, מדדי NOSPECS מידת הגדלת השרירים החוץ-עיניים והתוצאות הניתוחיות. התוצאות הניתוחיות כללו את מידת הפחתת האקזופתלמוס, הסימטריה במידת הפחתת האקזופתלמוס, הפחתת הרטרקציה של העפעף העליון והתחתון, מידת השארות נפיחות פריאורביטלית שמצריכה ניתוח קוסמטי והתפתחות דיפלופיה לאחר ניתוח הדקומפרסיה.
עבור ביצוע ההשוואה נבחרו 125 תיקים רפואיים מתוך 376 התיקים. הקבוצה הראשונה כללה 70 מקרים אשר משך מחלתם לפני הניתוח היה בממוצע 2.2 שנים וסטיית תקן של 0.8 שנה. הקבוצה השנייה כללה 55 מקרים שמשך מחלתם הממוצע לפני הניתוח היה 9 שנים עם סטיית תקן של 5.4 שנים. לא היה הבדל בין שתי קבוצות אלה מבחינת הנתונים הדמוגראפיים, הרגלי העישון ומאפיינים טרום-ניתוחיים, למעט הגדלת השרירים החוץ-עיניים, אשר הייתה שכיחה יותר באופן משמעותי בקבוצה הראשונה.
ממצאי החוקרים הייתה שב- Graves orbitopathy ניתוח דקומפרסיה מוקדם לא משפר את תוצאות הניתוח. מאידך, ניתוח מוקדם כרוך בסיכון מוגבר של התפתחות דיפלופיה בעקבות הניתוח.
Baldeschi L, Wakelkamp IMMJ, Lindeboom R, Prummel MF, Wiersinga WM:
Early versus Late Orbital Decompression in Graves Orbitopathy
A Retrospective Study in 125 Patients
Ophthalmology 2006;113:874-878
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!