חסימת וריד רשתית הינה סיבה חשובה של איבוד ראיה חד-צדדי ונמצא שהוא מלווה סיכון מוגבר של מוות מסיבה קרדיו-וסקולרית ושבץ. חסימת וריד הרשתית המרכזי, גם אם חד-צדדי, יכול להיות מלווה בהפחתת איכות החיים הקשורה לראיה.

רוב המחקרים שפורסמו על חסימת וריד רשתית אספו את נתוניהם מחולים שהגיעו לבתי חולים ורק מעט מחקרים היו מבוססים על אוכלוסייה. השכיחות של חסימת וריד רשתית בחולים שהגיעו לבתי חולים הייתה 1.5%. השכיחות באוכלוסיות זקנים נעה בין 0.3% ב- Atherosclerosis Risk in Communities Study (שכלל 2824 אנשים בגיל 73 או זקן יותר) ל- 1.6% ב- Blue Mountains Eye Study (שכלל 3654 אנשים בגיל 49 או זקן יותר). ה- Beaver Dam Eye Study דיווח על שכיחות של 0.7%. בהירושימה, יפן, ההיארעות של חסימת וריד רשתית במשך 5 שנים הייתה 0.6% במרפאה כללית ו- 4.2% במרפאת גלאוקומה. ההיארעות של חסימת וריד רשתית במשך 4 שנים במחקר ישראלי באנשים בגיל 40 או יותר הייתה 0.2%. ב- Beaver Dam Eye Study ההיארעות במשך 5 שנים הייתה 0.8%. במחקר cohort מיפן 19.6% מתוך 19245 משתתפים בגיל 40 שנה או יותר נבדקו בשנית כעבור 10 שנים ורק אחד מהם (המהווה 0.41%) פיתח חסימת וריד רשתית בתקופה זו.

גורמי הסיכון הסיסטמיים של חסימת וריד רשתית כוללים יתר לחץ-דם, סוכרת, מחלה צרברו-וסקולארית, מחלה קרדיו-וסקולארית, body mass index מוגבר, רמות מופחתות של high-density lipoprotein cholesterol, עישון, הפרעות בלוטת תירואיד וכיב פפטי.

גורמי הסיכון העיניים כוללים גלאוקומה או יתר לחץ תוך-עייני, עין קצרה, הצרויות ארטריולריות פוקליות  ו- arteriovenous (AV) nicking.

מחקר מטה-אנליזיס שפורסם לאחרונה הראה שהיפרהומוציסטאין-אוריה – hyperhomocysteinuria ו- cardiolipin antibodies עשויים להיות קשורים לחסימת וריד רשתית. גם שקיעת דם מוחשת והמטוקריט מוגבר קשורים להתפתחות חסימת וריד רשתית.

באוכלוסיה אוסטרלית זקנה נמצא ששכיחות חסימת וריד רשתית הייתה  1.6%. המטרה של העבודה הנוכחית הייתה לבדוק את ההיארעות של חסימת וריד רשתית במשך 10 שנים באותה אוכלוסיה אוסטרלית זקנה.

החוקרים היו מאוסטרליה, מהמרכז למחקר הראיה במחלקת העיניים של אוניברסיטת סידני ב- Westmead Hospital.

במסגרת ה- Blue Mountains Eye Study נבדקו 3654 תושבים בני 49 שנים או יותר מ- 1992 עד 1994. בשנים 1997 עד 1999 נבדקו בשנית 75.6% שהאנשים שהיו עדיין חיים שהיוו 2335 תושבים. בשנים 2002 עד 2004 נבדקו 75.6% מהשורדים שכללו 1952 תושבים. שכיחות חסימת וריד רשתית מרכזי אובחן על פי צילומי רשתית סטריאוסקופים.

לאחר הוצאה מהמחקר של 47 תושבים עם חסימת וריד רשתית בשלב הגיוס ו- 171 תושבים נוספים ללא צילומים בשלבי המעקב, 2346 נחשבו כבעלי סיכון לפתח חסימת וריד רשתית. ההיארעות המצטברת של חסימת וריד רשתית במשך 10 שנים הייתה 1.6%. נמצא קשר חזק לגיל. גורמים אשר ניבאו את שכיחות חסימת וריד הרשתית כללו את לחץ הדם הממוצע, ה- ocular perfusion pressure, השמנת יתר, הימצאות סימני פגיעה בעורקיקי הרשתית כמו focal narrowing ו- arteriovenous nicking וכן אופסיפיקציה.

מסקנת החוקרים הייתה שגיל זקן יותר (70 שנה או יותר), יתר לחץ דם וסימנים אטרוסקלרוטיים בכלי הדם של הרשתית הינם מנבאים חשובים של חסימת וריד רשתית.

Cugati S, Wang JJ, Rochtchina E, Mitchell P: Ten-Year Incidence of Retinal Vein Occlusion in an Older Population The Blue Mountains Eye Study Arch Ophthalmol. 2006;124:726-732.