שאלת השימוש באינסולין בחולי סוכרת סוג 2 היא שאלה חשובה ומשמעותית בטיפול בחולי סוכרת.
כדי לדון בנושא הזמנו לאולפנינו שלושה מומחים מובילים בתחום:
ד”ר ג’ואל זינגר ממרכז רבין, ד”ר אוהד כהן, אנדוקרינולוג משיבא תל השומר, וד”ר יוסי כהן, יועץ סוכרת במכבי שירותי בריאות.
- קטגוריות: הרצאות
מאמרים
שתל וסטיבולו־קוכלארי לשיקום ה־VOR בחולים עם פגיעה וסטיבולרית דו־צדדית
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתם של מספר תנאי גירוי על ה־VOR gain בחולים עם פגיעה וסטיבולרית דו־צדדית שהושתלו בדגם העדכני של VCI
מצבים נפשיים הקשורים לחסימת דרכי הדמעות במסגרת תוכנית המחקר NIH All of Us
המחקר בחן אם חסימת דרכי הדמעות – Nasolacrimal Duct Obstruction – קשורה לשכיחות ולסיכון מוגברים להפרעות נפשיות, ובעיקר דיכאון, חרדה והפרעה דו־קוטבית
גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן
המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?
אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”
מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת
הקשר בין פעילות גופנית הנמדדת באמצעות מד־תאוצה לבין היארעות קטרקט: ראיות אפידמיולוגיות וגנטיות
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר, ואת הסיבתיות האפשרית, בין פעילות גופנית הנמדדת אובייקטיבית באמצעות מד־תאוצה לבין הסיכון לקטרקט
תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה
שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!