בפעם הקודמת תיארנו את מהלך חייו של גאלינוס, את מסעותיו ואת עבודתו כמדען, כאנטום וכפיזיולוג. 

הפעם נתמקד בספריו הרפואיים, ובעיקר בפרקים הנוגעים בנושאים פדיאטריים.

גאלנוס כנראה כתב עשרות, אם לא מאות, ספרים. בחלקם הם נשרפו בביתו הוא, אך מספר ספרים  שרדו והם נחשבו “כתורה מסיני” בימי הביניים.

הסיבות לכך:- לגאלינוס סגנון דידקטי ומשכנע. שנית גאלינוס האמין באל אחד, והאמין כי הנשמה ממשיכה להתקיים לאחר המוות שתי אמונות אשר חיבבו אותו לכנסייה ופקידיה,הסמכות  בעולם בימי הבנים. דעותיו הרפואיות של גאלינוס הפכו לדו?גמה, [dogma] והחולק עליהן, כאילו כפר בעיקר. דעותיו עמדו עד לתקופת הרניסנס, תקופה בה הופיעו אנשי מדע ואנטומים שהיו אמיצים דוגמת Andreas Vesalius   וכירורגים כגון Ambroise Paré   שקראו תיגר על תורתו הרווחת של גאלינוס, ופתחו עידן חדש בתחום המחקר הרפואי. 

עצותיו של גאלינוס לאמהותשל תינוקות הבוכים בצורה מופרזת מאלפותומעציב שעד ימינו אנו טרם מצאנו הסיבה לבכי מופרז בחודשי החיים הראשונים. עצותיו הן לשים את התינוק לשד או לשיר לו ולנענע אותו. וכך, הוא טוען, יירגעו ויירדמו התינוקות. גאלינוס ממשיך ומוסיף הערה פילוסופית מענינת”: מכאן אנחנו לומדים, כי שירה ותנועה חלק מטבע האדם. וכל מי שניחן בכשרון לשירה ולתנועה, סיכויו טובים לגוף ולנפש בריאים”.

איך מנענעים תינוק ?   

גאלינוס מציע שלוש שיטות לנענוע: בזרועות, בערסל או בעריסה.

כאן מעביר גאלינוס את הדיון בתינוק שאינו מפסיק לבכות, ועוסק בשאלה:- האם התעמלות רצויה לתינוק ולילד ? וכאן גאלינוס מצטט מדברי המתנגדים המעטים לדבריו ואחר כך מסכם, שהוא ורוב הרופאים, סוברים שיש צורך בהתעמלות, שכן זו טובה לבריאות. שלושה מיני התעמלות הם: תנועות פעילות, דהיינו רצוניות, תנועות פסיביות ותנועות מודרכות על ידי רופא.

הוא מסביר כי תנועות פסיביות הן  שיוט בספינה, רכיבה על סוס  ורכיבה בכרכרה. כוונתו לילדים בני שבע ומעלה והוא מסביר,  שתנועותיהם פסיביות כביכול, כי הן משניות לתנועות הסוס, הכרכרה והספינה.

גאלינוס מאמין שילד בריא הוא מושלם, אין מקום לתקן מאומה, ויש להימנע מפגיעה בשלמותו.  מה שדרוש הוא למנוע קלקול.  יש להיזהר שמא יאמץ  הילד הרגלים מגונים,  כאכילה ושתייה לא נכונים  וחוסר פעילות גופנית. גאלנוס מזהיר מפני מידע לא רצוי הזורם אל הילד דרך שיחות, הצגות ותחומי תרבות נוספים. 

כל זה נאמר מאות שנים לפני עידן המזון המהיר והטלויזיה הצבעונית, המחשב והטלפון הנייד.

בזה אנחנו חותמים תקופת הזוהר של הרפואה היוונית והרומית.  הידע הרפואי אכן עבר לרופאים בארצות הנוצריות, ושם קפא  למשך אלף שנים ויותר. מאידך  – בתקופה זו,  הייתה עלייה ופריחה של הרפואה בארצות ערב. ועל זה נשמע בפעם הבאה.