הזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד נעשתה שכיחה במהלך השנתיים האחרונים בעקבות הדיווחים על היותה טיפול מוצלח בבצקת מקולרית כתוצאה מסוכרת, אובאיטיס וחסימת וריד רשתית מרכזי. בנוסף טיפול זה הוצע כטיפול תומך ברטינופתיה סכרתית פרוליפרטיבית וניוון מקולרי מחמת גיל מסוג אקסודטיבי. עדיין לא ידוע המנגנון המדויק של הפחתת הבצקת המקולרית בהשפעת סטרואידים, וההשערות כוללות הפחתה מקומית של מדיאטורים דלקתיים, הגברת הדיפוזיה על ידי השפעה על מעברי הקלציום, הפחתת רמות פקטורי הגדילה האנדותליאליים ושיפור תפקוד ה- bloodretinal barrier. מבלי להתייחס למנגנוני הפעולה ניתן להדגים ב- OCT שהזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד משפרת באופן דרמטי את עובי הרשתית ומפחיתה את החללים הציסטיים שבתוכה.

מאידך, טיפול זה איננו נטול סיכונים. הסיבוכים דווחו כוללים היפרדות רשתית, דימום לזגוגית, עליית לחץ תוך עייני, יצירת קטרקט ופסאודוהיפופיון. באופן תיאורטי יש לחשוש מהפחתת פעילות המנגנון האימוני באופן מקומי כתוצאה מהזרקת הסטרואיד והתפתחות זיהום כתוצאה מכך. בעוד שעד למאמר הנוכחי אין פרסומים על אנדופתלמיטיס לאחר הזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד, עוסק מאמר רטרוספקטיבי זה בדיווח על 8 עיניים של 8 חולים אשר פתחו אנדופטלמיטיס בעקבות טיפול זה. במאמר סוכמו המאפינים הקליניים, האורגניזמים הגורמים לזיהום הטיפול שניתן ותוצאת חדות הראיה.(2)

המקרים נאספו ממחלקות עינים ממרכזים שונים בארה”ב ומקסיקו: סטנפורד קליפורניה, קליבלנד אוהיו, מיאמי פלורידה, מקסיקו-סיטי מקסיקו, פילדלפיה פנסילבניה, אלבני ניו-יורק, אינדיאנפוליס אינדיאנה ויוסטון טקסס ממרס 2001 ועד יולי 2002.

מתוך 922 הזרקות, ב-8 מקרים אובחן אנדופתלמיטיס חריף במהלך 6 השבעות שלאחר ההזרקה שכיחות של 0.87%. גורמי סיכון אפשריים היו סוכרת בחמישה חולים, הזרקות מבקבוק קנלוג ששימש למספר הזרקות בשני מקרים, המצאות כר סינון בחולה אחד ובלפריטיס בחולה אחד. פרק הזמן המדיאני עד להופעת הדלקת היה 7.5 ימים והטווח היה בין יום אחד ל- 15 ימים. הממצאים הקליניים השכיחים ביותר היו איריטיס, ויטראיטיס והיפופיון (בכל 8 המקרים), כאב ב-7 עיניים, עין אדומה ב-6 וירידה בחדות הראיה בחמישה. חדות הראיה המדיאנית בעת אבחון הדלקת היתה 20/1127 עם טווח בין 20/60 לתחושת אור. הטיפול ההתחלתי היה ביצוע vitreous tap והזרקת אנטיביוטיקה בששה חולים וויטרקטומיה עם הזרקת אנטיביוטיקה לזגוגית בשני מקרים. תרביות מהדגימה התוך-עיינית היו חיוביות ב- 7 חולים. coagulase negative Staph. בשני חולים, Streptobacillis parasanguis בשני חולים, Mycobacterium chelonae בחולה אחד ו- Streptobacillus species בחולה אחד.

חדות הראיה המדיאנית בסוף הטיפול היתה 20/400 עם טווח בין 20/40 לתחושת אור. שלושה חולים איבדו תחושת אור, אחד מהם עבר אנוקלאציה ובאחד מהם התפתח פטיזיס.

לסיכום, אנדופתלמיטיס חריפה יכולה להיות סיבוך של הזרקת טריאמצינולון אצטוניד לזגוגית, היא מתפתחת במהירות ועלולה להסתיים באיבוד ראיה חמור.