התעכרות הקופסית האחורית הינה הסיבוך השכיח ביותר לאחר ניתוח ירוד בשיטת ECCE ולרוב גורם לירידה בתפקוד הראייה. המחקרים הראשונים התמקדו בהשפעת התעכרות הקופסית האחורית על חדות הראיה high-contrast visual acuity. מחקרים שבוצעו לאחר מכן הראו שלעכירות הקופסית האחורית השפעה גם על הרגישות לקונטרסט עם וללא סינוור.

המטרה של מחקר חדש שפורסם בחודש האחרון היתה לבדוק את הקשר בין מידת עכירות הקופסית האחורית לבין התפקוד הראייתי לפני ואחרי ביצוע קפסולוטומיה. למרות שלחדות הראיה יש קורלציה חזקה למידת העכירות, בשלבים ההתחלתיים ניתן להדגים פגיעה ב- contrast sensitivity או glare disability משמעותי למרות שחדות הראיה טובה. אי לכך נבדקו במיוחד contrast sensitivity ו- glare sensitivity בחולים עם חדות ראייה יחסית טובה אשר היו מיועדים לעבור קפסולוטומיה אחורית עם לייזר יאג.

המחקר בוצע ביפן על ידי חוקרים מ- Hayashi Eye Hospital, Fukuoka ומחלקת העיניים של ביה”ס לרפואה של אוניברסיטת Fukuoka והיה פרוספקטיבי. (2)

במחקר השתתפו 84 חולים (90 עיניים) לפני קפסולוטומיה. בוצעו בדיקות של תפקודי הראייה לפני ואחרי ביצוע הקפסולוטומיה. מידת עכירות הקופסית האחורית נבדקה בעזרת Scheimpflug videophotography system ותפקודי הראיה הושוו באופן סטטיסטי לערכי עכירות הקופסית.

התוצאות הראו קשר חזק בין מידת עכירות הקופסית וחדות הראיה. ה- Contrast sensitivity וה- glare sensitivity היו גם הם בהתאמה, אם כי במידה מועטה, עם מידת עכירות הקופסית. לאחר ביצוע הקפסולוטומיה היה שיפור משמעותי בכל שלושת המדדים חדות ראיה, contrast sensitivity ו- glare sensitivity. לאחר ביצוע הקפסולוטומיה לא נימצא יותר כל מתאם בין מדדי תפקודי הראיה למדד עכירות הקופסית.