ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס בשל מחלת תריס שפירה בין 2005 ו-2015. הם בחנו את הנתונים אודות 46 חולים (גיל ממוצע של 35.8 שנים) עם היפופאראתירואידיזם קבוע ו-653 חולים (גיל ממוצע של 45.7 שנים) ללא הסיבוך הנ”ל.
היפופאראתירואידיזם קבוע הוגדר כרמות PTH נמוכות עם היפקולצמיה לאחר 12 חודשים מהניתוח או לפחות ניסיון כושל אחד לטפל ברמות סידן ו/או וויטמין D פעיל לאחר 12-24 חודשים מהניתוח. איכות החיים הוגדרה על-פי הגרסה השבדית של שאלון 36-Item Short Form Health Survey, הכולל הערה של שמונה תחומי בריאות.
משך המעקב הממוצע במחקר עמד על 10.9 שנים.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים משמעותיים במאפייני הבסיס, כולל התוויה לניתוח, בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם קבוע; עם זאת, אלו עם היפופאראתירואידיזם קבוע היו צעירים יותר משמעותית (גיל ממוצע לשל 35.8 לעומת 45.7 שנים, p<0.001).
בדומה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם בכל תחומי הבריאות והמדד המשולב.
שיעור דומה של חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם קבוע קיבלו ציון בטווח הממוצע או מעליו בהערכת המרכיב הגופני (P=0.802) ובהערכת המרכיב הנפשי (p=0.387).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי יתכן וההשפעה על איכות החיים הבריאותית בחולים לאחר כריתת בלוטת התריס בולטת במיוחד סביב תקופת הניתוח ופוחתת עם הזמן כאשר החולים מסתגלים לסיבוכים ארוכי הטווח.
BJS Open, May 7, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!