במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בגברים מבוגרים עם היפוגונאדיזם, מתן טיפול חליפי בטסטוסטרון לא לווה בשיפור במחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפוגונאדיזם בגברים מלווה בהשמנה ויסראלית ותסמונת מטבולית, גורמים חשובים התורמים להתפתחות מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול. מחקרי Testosterone Trials הראו כי טיפול בטסטוסטרון לעומת פלסבו בגברים עם היפוגונאדיזם מלווה בירידה ברמות כולסטרול ואינסולין בדם, רמז להשפעה אפשרית של טסטוסטרון על מחלת כבד שומני.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעות טסטוסטרון לעומת פלסבו על מדדי מחלת כבד שומני ובדיקות הדמיה של הכבד בקשישים עם היפוגונאדיזם.
החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים אודות 479 גברים עם היפוגונאדיזם עם ריכוז טסטוסטרון כולל נמוך מ-275 ננוגרם/ד”ל ממחקרי Testosterone Trials. שלושה מדדים קליניים להערכת שומן כבדי: מדד LAP (או Lipid Accumulation Product), מדד HSI (או Hepatic Steatosis Index), מדד NAFLD-MS (או Nonalcoholic Fatty Liver Disease-Metabolic Syndrome) והערכת יחידות HU (או Hounsfield Unit) בבדיקת CT של הכבד והיחס בין הכבד לטחול נבחנו בתחילת המחקר ו-12 חודשים לאחר הטיפול.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים מובהקים סטטיסטית בשינוי במדד LAP (p=0.98), HSI (p=0.67) ו-NAFLD-MS (p=0.52) ב-246 גברים שטופלו בטסטוסטרון לעומת 233 מטופלים פלסבו למשך 12 חודשים. בדיקת CT של הכבד לא הדגימה הבדל מובהק סטטיסטית בשינוי במדדי HU (p=0.24) או יחס כבד לטחול (p=0.74) בין קבוצת הטיפול בטסטוסטרון לעומת זרוע הפלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לאחר 12 חודשי טיפול בטסטוסטרון לעומת פלסבו, לא תועד שיפור במחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, כפי שנקבע לפי שלושה מדדים קליניים ובדיקת הדמיה של הכבד להערכת סטאטוזיס כבדי. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים עם תקופת טיפול ארוכה יותר להערכת הנושא.
J Clin Endocrinol Metab, Sep 1, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!