מריצוף גנטי של אדנוקרצינומה של הלבלב עולה כי 17% מהגידולים הכילו שינויים העשויים להפוך את תאי הסרטן לרגישים יותר לתכשירים שהוכחו כיעילים כנגד ממאירויות אחרות. החוקרים זיהו מוטאציות בגנים העשויות לתרום להתקדמות נגעים לא-ממאירים לגידול ממאיר ושינויים אלו עשויים לשמש כסמנים לאבחנה מוקדמת של חולים אלו.
החוקרים ערכו ניתוח פרופיל גנומי מכוון של 3,594 דגימות אדנוקרצינומה של הלבלב ממדגם בינלאומי, כולל פרופיל גנטי של 313 גנים שנקשרו עם ממאירויות ואזורי אינטרונים של 28 גנים, המסודרים מחדש בתאי סרטן. נטל מוטאציות (Tumor Mutation Burden או TMB) ושינויי MSI (Microsatellite Instability) נבחנו גם כן. חישוב TMB נערך לאורך אזור בן 1.14 Mb; TMB גבוה הוגדר בנוכחות 20 מוטאציות למגה-בסיס ומעלה.
מהנתונים עולה כי השינויים הנפוצים בגנים ברקמת סרטן לבלב כללו KRAS, TP53, CDKN2A ו-SMAD4. החוקרים זיהו מוטאציות KRAS ב-88% מהדגימות.
בקרב סרטני לבלב ללא מוטאציות ב-KRAS, החוקרים זיהו שינויים בגנים שהתוצרים שלהם מעורבים במסלול MAP Kinase (Mitogen Activated Protein Kinase) ומהווים יעדים אפשריים לטיפול תרופתי (134 יעדי מטרה), כמו גם איחויי גנים (51), אמפליפיקציות של גנים (35), גנים עם מוטאציות מסוג Missense (30) וגנים המכילים מחיקות (Deletions, 16).
חלק גדול מהחלבונים המקודדים הם בקולטנים לטירוזין קינאז, RAS, או במסלולי MAP Kinase. פרט ל-TP53, שינויים בגנים המקודדים לחלבונים לתיקון דנ”א (BRCA ו-FANC) זוהו ב-14% מהמקרים של אדנוקרצינומה של הלבלב.
מבין המקרים של ממאירויות לבלב שנבחנו לנוכחות MSI (2,563 מקרים) ו-TMB (1,021 מקרים), MSI גבוה ו/או TMB גבוה זוהו ב-0.5% מהדגימות. שינויים ב-FGF23, CCND2, PIK3CA ו-FGF6 היו נפוצים יותר במקרים של התפתחות אדנוקרצינומה של הלבלב על-רקע IPMN (Intraductal Papillary Mucinous Neoplasm).
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהוי מוטאציות גנטיות עשוי לסייע בהנחיית הטיפול כנגד סרטן לבלב וכן באבחנה מוקדמת של ממאירויות לבלב.
Gastroenterology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!