חילוקי דעות לגבי הצורך בהערכת תפקוד רופאים בגיל מבוגר. (Jama Surgery)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

בסקירה שפורסמה ביולי 2017 ב Jama of Surgery, נטען כי על כל רופאים אשר מגיעים לגיל מסויים לעבור הערכה קוגניטיבית ולאחריה לקבל משוב אנונימי, על מנת להעריך ולמשב את יכולתם הקוגניטיבית ואת תפקודם.

דוגמאות לתחומים אחרים בהם הגיל מהווה חסם להמשך העבודה הם טיס (הגיל המקסימלי לפרישה של טייסים בארה”ב הוא 65), ומשפט (מדינות מסויימות בארה”ב קבעו גיל מקסימלי לעבודה כשופט).

ד”ר דלינגר, מהכותבים הראשיים של המאמר, מסייג טוען כי לא קיים גיל מסויים בו מומלצת פרישה של רופאים ממקצועם. לדבריו, רופאים רבים שעברו את גיל הפרישה הם עוד בשיא כוחם ובעלי נסיון עשיר במקצוע, כך שאין הגיון בהפסקת עבודתם. הדבר גם עלול ליצור מחסור ברופאים. מצד שני, לדבריו, קייימות הוכחות כי קיימת ירידה ביכולות הקוגניטיביות והפיזיות עם הגיל. מאמר הסקירה נותן דוגמאות למחקרים שהוכיחו כי בין גילאים 40-75 קיימת ירידה של יותר מ 20% ביכולת הקוגניטיבית הממוצעת. עם זאת, קיימת באופן טבעי וריאביליות גדולה בין בני האדם בעניין זה.

על פי מאמר הסקירה, מאז 1975 קיימת עליה של 374% במספר הרופאים הממשיכים לעסוק במקצוע מעל גיל 65 בארה”ב.

ד”ר דלינגר מציין כי רגולציה של נושא זה לא צפוי להתרחש בקרוב. ומביע את תקוותו כי היא תגיע בהמשך.

לעת עתה, מחברי המאמר מעודדים את הרופאים לבצע בדיקה באופן יזום ולדון בנושא זה עם רופאיהם. קיימים ארגונים בארה”ב אשר כן דורשים מבדקי גיל. לדוגמא, אוניברסיטת וורג’יניה אשר ב Charlottesville דורשת בדיקה פיזיקלית ומנטלית החל מגיל 70. בגיל 75 המבדקים מבוצעים כל שנתיים. בבית החולים של סטנפורד בקליפורניה, רופאים החל מגיל 74.5 צריכים לעבור הערכה על ידי עמיתיהם אודות תפקודם המקצועי.

המחברים מציעים כי על כל ארגוני הבריאות להשתית את המדיניות של מבחני גיל אך צריך להתקיים לדבריהם חופש לגבי אופן הביצוע והתחלת הביצוע של המבדקים.

ב 2016, ה American College of Surgeons המליצו כי כירורגים יעברו באופן יזום מבדקים פיזיקלים ובדיקת עיניים, וכן יבצעו הערכה נוירוקוגניטיבית עצמאית עם כלים שברשת (on-line), וידווחו במקרה של תוצאות מדאיגות.

ד”ר נוריס, רופא מרדים מ Wichita, Kensas, טוען כי גיל המבדקים תלוי בסוג העבודה שמבצע הרופא. רופא המבצע פעולות יותר פולשניות צריך להיבדק יותר מוקדם.

ד”ר קריסון, מה University Medical Center of Southern Nevada, בן 77, טוען כי מבדקים כאלה הם מיותרים. לדבריו, הצורך בבדיקת רופא עולה כאשר הוא מראה התנהגות מדאיגה, ולא כאשר הוא עובר גיל מסויים. ד”ר קריסון גם מעלה את השאלה הכלכלית מי ישלם עבור כל הבדיקות, וכן, מה יקרה עם אותם רופאים אשר ינוקדו נמוך במבחנים.

החוקרים מסכמים כי זהו נושא שעל הארגונים הרפואיים לתת עליו את הדעת, ולפני שגורמים פוליטים יתחילו להתערב.

הערת המערכת: באופן טבעי מדובר בנושא רגיש ושנוי במחלוקת. המסקנה העיקרית היא לא האם כן או לא ומתי לבצע מבחני גיל, אלא הנחיצות לשים את הנושא על השולחן ולדון בו באופן מקצועי ופתוח.

The Aging Physician and the Medical Profession – A Review, Jama of Surgery, July 2017

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן