מניתוח רטרוספקטיבי שהשלימו חקורים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה עולה כי חלה עליה בדפוסי מרשם משולב לטיפול באופיואידים ובנזודיאזפינים, הרגל מסוכן העשוי להביא לעליה בסיכון למינון יתר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות מגמות בשימוש באופיואידים ובנזודיאזפינים ולקבוע את השפעה של מגמות אלו על אשפוזים ופניות לחדרי מיון בשל מינון יתר של אופיואידים.
החוקרים התבססו על תביעות לחברות ביטוח של 315,428 משתתפים בעלי ביטוח פרטי, בגילאי 18-64 שנים, שניפקו לפחות מרשם אחד לטיפול באופיואידים בין 2001-2013. התוצאים העיקריים כללו את השיעור השנתי של מטופלים באופיואידים ובנזודיאזפינים וההיארעות השנתית של פניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל מינוני יתר של אופיואידים.
החוקרים מצאו כי 9% מהמטופלים באופיואידים נטלו גם בנזודיאזפינים בשנת 2001. בשנת 2013, שיעור זה עלה ל-17% (עליה יחסית של 80%). החוקרים מציינים כי העליה נבעה בעיקר מעליה בטיפול לסירוגין לעומת טיפול ארוך טווח באופיואידים.
החוקרים מצאו עוד כי בהשוואה לטיפול מונותרפי באופיואידים, טיפול משולב בשתי משפחות התרופות לווה בסיכון מוגבר לפניות לחדר מיון או אשפוזים בשל מינון יתר של אופיואידים (יחס סיכויים מתוקן של 2.14) בקרב כלל המטופלים באופיואידים.
יחס הסיכויים המתוקן לפניה לחדר מיון או אשפוז בשל מינון יתר של אופיואידים עמד על 1.42 באלו שהשתמשו באופיואידים לסירוגין ועל 1.81 עם טיפול ארוך-טווח בתרופות אלו.
במידה ומדובר בקשר סיבתי, אזי מניעת השילוב של שתי משפחות התרופות עשוי לצמצם את היקף הפניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל מינוני יתר של אופיואידים בהיקף של כ-15%.
BMJ. Published online March 14, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!