ההשפעה של תזונה לא-בריאה על מבנה המוח (BMC Med)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Medicine במהלך חודש ספטמבר עולה כי דיאטה מערבית לא-בריאה, הכוללת בשר, המבורגרים, צ’יפס ומשקאות קלים, עשויה להביא להפחתת נפח ההיפוקמפוס השמאלי, בעוד שתזונה בריאה הכולל ירקות טריים ודגים עשויה להביא להגדלת נפח ההיפוקמפוס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה אישרה את הקשר בין איכות הדיאטה ובין תסמיני דיכאון ותפקוד קוגניטיבי במבוגרים. עדויות נרחבות ממחקרים בבעלי חיים מצביעות על מעורבות של ההיפוקמפוס. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין דפוסי התזונה ובין נפח ההיפוקמפוס בבני אדם, ולהעריך אם קיים קשר בין הרגלי תזונה ובין שיעורי אטרופיה של ההיפוקמפוס לאורך הזמן.

הנתונים נאספו ממחקר Personality and Total Health Through Life Study והחוקרים התמקדו בתת-מדגם שכלל 255 משתתפים בגילאי 60-64 שנים בתחילת הדרך בשנת 2001, שהשלימו שאלוני תזונה וכן שתי בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית במרווח של כארבע שנים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין הרגלי תזונה ובין נפח ההיפוקמפוס השמאלי והימני לאורך הזמן.

מהתוצאות עולה כי עליה של סטיית תקן אחד בדפוסי תזונה בריאה לוותה בעליה של 45.7 ממ”ק בנפח ההיפוקמפוס השמאלי, בעוד שצריכה רבה יותר של דיאטה מערבית לא-בריאה לוותה בירידה של 52.6 ממ”ק בנפח ההיפוקמפוס השמאלי. הקשרים הללו לא היו תלויים במשתנים שונים כולל גיל, מין, רמת השכלה, עבודה הדורשת מאמץ גופני, תסמיני דיכאון, טיפול תרופתי, פעילות גופנית, עישון, יתר לחץ דם וסוכרת. בעוד שנפח ההיפוקמפוס ירד עם הזמן, לא תועדה עדות להשפעה של דפוסי התזונה על ירידה זו.

החוקרים לא זיהו קשר בין דפוסי התזונה ובין נפח ההיפוקמפוס הימני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר בלתי תלוי בין צריכה מעטה של מזון בריא וצריכה רבה של מוצרי מזון לא-בריאים ובין נפח קטן יותר של ההיפוקמפוס השמאלי. למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון בבני אדם שהדגים קשר בין דפוסי התזונה ובין נפח ההיפוקמפוס, בדומה לממצאים שתוארו בעברו במודלים בבעלי חיים.

BMC Med. Published online September 8, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן