במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בשבדיה חלה עליה של כפליים בשיעורי ההישרדות 30 ימים לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית החולים. העלייה הבולטת ביותר תוארה בחולים שנמצאו עם הפרעת קצב המתאימה למכת חשמל ובאלו שאושפזו לאחר חזרה עצמונית של הדופק.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את השינויים בתוצאות ונסיבות החייאה בטיפול בחולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים בשבדיה.
הם אספו נתונים אודות קרוב ל-60,000 מקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים שדווחו למאגר Swedish Cardiac Arrest Register בין 1992-2011. מספר המקרים המדווח עלה מ-27 (1992) ל-52 (2011).
החוקרים מדווחים על עליה בשיעור המקרים בנוכחות עדים, מאמצי החייאה לפני הגעת צוות רפואי ועליה בזמן התגובה של שירותי רפואה דחופה. עוד נרשמה ירידה בעיכוב בין קריסת החולה ועד קריאה לצוות רפואי בכל החולים ובזמן שבין קריסת החולה ועד מתן מכת חשמל בחולים שאובחנו עם פרפור חדרים. שיעור החולים שזוהו עם פרפור חדרים ירד מ-35% ל-25%.
שיעורי ההישרדות לאחר שלושים ימים עלו מ-4.8% (1992) ל-10.7% (2011), בפרט בחולים שנמצאו עם קצב לב מתאים למכת חשמל וחולים בהם תועדה חזרה עצמונית של הדופק בעת האשפוז לבית החולים. מבין החולים שאושפזו עם חזרה עצמונית של הדופק בשנים 2008-2011, 41% הופנו להיפותרמיה תרפויטית ו-28% עברו צנתור כלילי. מבין החולים ששרדו לאחר 30 ימים בשנים 2008-2011, ב-94% התפקוד המוחי תאם לקטגוריה 1 או 2 בעת השחרור מבית החולים והתוצאות היו אף טובות יותר במידה והחולים נמצאו בקצב לב המתאים למכת חשמל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי השיפור בשיעורי ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית החולים נובע ברובו משיפור כל החוליות בשרשרת ההישרדות.
Eur Heart J. 2015;36(14):863-871
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!