התקרחות גברית, חריצים בתנוך האוזן וקסנתלזמות מלווים בסיכון מוגבר למחלת לב איסכמית ואוטם לבבי, ללא תלות בגיל הכרונולוגי של הנבדק או בגורמי סיכון ידועים אחרים למחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Circulation.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלות לב וכלי דם הינן מהמחלות נפוצות התלויות בגיל, וכן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לתמותה באוכלוסיה הכללית. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את ההשערה כי סימנים חיצוניים תלויי-גיל קשורים עם הסיכון למחלת לב איסכמית, אוטם לבבי ותמותה באוכלוסיה הכללית, ללא תלות בגיל הכרונולוגי.
10,885 משתתפים בגילאי 20-93 שנים ללא מחלת לב איסכמית היו במעקב בין השנים 1976-8 עד יוני 2011, כאשר כולם השלימו את המעקב. במהלך 35 שנות המעקב הללו, 3,401 משתתפים פיתחו מחלת לב איסכמית ו-1,708 פיתחו אוטם לבבי. נוכחות התקרחות פרונטו-פריאטלית או בחלק האחורי של הראש, חריץ בתנוך האוזן וקסנתלזמות לוו בסיכון מוגבר למחלת לב איסכמית ו/או אוטם לבבי, לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים היטב למחלות לב וכלי דם. הסיכון למחלת לב איסכמית ואוטם לבבי עלה באופן הדרגתי עם עליה במספר הסימנים החיצוניים תלויי-גיל, עם יחס סיכון של 1.40 למחלת לב איסכמית ו-1.57 לאוטם לבבי באלו עם 3-4 סימנים, בהשוואה לאלו ללא סימנים תלויי-גיל (p<0.001). בכל קבוצות הגיל, הן בנשים והן בגברים, הסיכון האבסולוטי לאוטם לבבי ומחלת לב איסכמית בתוך עשר שנים עלה עם עליה במספר הסממנים החיצוניים תלויי-גיל.
החוקרים כותבים כי מדובר במחקר הפרוספקטיבי הראשון שבחן את הקשר בין הגיל המשוער של האדם לפי המראה החיצוני שלו ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!