במאמר זה תוהה ד”ר דב לקסמן מדוע היקף כריתות הרחם בישראל העומד על למעלה מ-4,000 בשנה נשאר קבוע בעשור האחרון. המחבר מדגיש כי טכנולוגיות חדשות שנכנסו לשימוש מאפשרות טיפול בתופעות כמו צניחת רחם, גידולים סרטניים וטרום סרטניים כשהאינדיקציה הנפוצה ביותר היא מיומות (גידולים שפירים).
אחת הסוגיות החשובות שמציף לקסמן במאמר היא התהיות של רופאים עמיתים שאינם מבינים “מה הבעיה שלו” עם כריתת רחם. מסתבר שלרבים מהעמיתים של לקסמן כריתת רחם היא פתרון מצויין. לקסמן מסביר שגם עבור נשים שאינם מתכננות או מסוגלות כבר ללדת, לניתוחי כריתת רחם יש סיבוכים כפי שאף הוצגו במחקר שפורסם ב-2007 ב-LANCET .
אי לכך הוא ממליץ להציג בפני כל מטופלת המועמדת לכריתת רחם את החלופות הקיימות כיום ביניהן היסטרוסקופיה טיפולית באמצעות סיב אופטי , אמבוליזציה והרס שרירנים בגלי אולטרהסאונד ממוקדים, אשר משמרים את הרחם.
לכתבה ב”הארץ” (מומלץ גם לעיין בחלק מהתגובות הרבות לכתבה)
הערת המערכת: במאמר אין התייחסות לכך, אך קיימות גם עדויות (אם כי לא חד משמעיות ככל הנראה) שכריתת רחם מתחת לגיל 50 קשורה גם לעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי, כפי שפירסמנו ב-2011 מחקר זה מה-European Heart Journal
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!