הפרעות נשימה בשינה במטופלים מבוגרים בריאים קשורות ככל הנראה לנוכחות מרקרים ביולוגיים של מחלת האלצהיימר, ויתכן שהן מהוות גורם סיכון להתפתחות של דמנציה; יתכן עם זאת שהתהליך הוא הפוך ומחלת אלצהיימר פרה-קלינית גורמת להופעה או מגבירה את הופעתן של הפרעות נשימה בשינה, שבתורן מריעות את מצב החולה, פוגעות בפעילות המוחית ומזרזרות את ההצטברות של עמילואיד בטא, כך כותבים החוקרים מניו יורק  שעמדו בראש המחקר אשר נערך בקרב 68 נבדקים מבוגרים בריאים וממצאיו הוצגו בכנס השנתי של ה- American Thoracic Society.

הנבדקים עברו בדיקות קליניות, מבחנים נוירופסיכולוגיים, ניטור בביתם להפרעות נשימה בשינה ובדיקות לביומרקרים של מחלת האלצהיימר, בדיקה לעמילואיד בטא -42 בנוזל השדרתי, ל-p-tau, t-tau, פליטת פוזיטרונים בהדמיה טומוגרפית עם fluorodeoxyglucose עבור היפומטבוליזם של המוח עם Pittsburgh compound B וכן בדיקות MRI מבניות.

על מנת לאבחן הפרעות נשימה בשינה החוקרים השתמשו באינדקס האפניאה-היפואפניאה (AHI4%) שמודד את מספר האירועים בשעה של נשימה מופרעת בעת השינה עם לפחות 4% דהסטורציה של חמצן.  מבין 68 הנבדקים, כ-26% ישנו ללא הפרעה, אך כמעט 50% סבלו מהפרעות נשימה קלות בשינה ((AHI4%, 5  15 וכרבע מהנבדקים סבלו מהפרעות בינוניות עד חמורות בנשימה בשינה (AHI4%, >15). ה-BMI היה גבוה יותר בקרב הנבדקים שסבלו מהפרעות נשימה בינוניות עד חמורות בשנתם, אך לא ניכרו הבדלים אחרים במבחנים הנוירופסיכולוגיים או בפרמטרים הקליניים אצל הנבדקים.

החוקרים מצאו מספר קטן של ביומרקרים של אלצהיימר בנבדקים שסבלו מהשמנה, אך בנבדקים שה- BMI שלהם היה נמוך מ- kg/m²  25    , הדגמת הביומרקרים אצלם היתה דומה מאוד לזו באנשים הסובלים ממחלת האלצהיימר : במטופלים רזים (lean) מצאו  החוקרים אטרופיה בהיפוקמפוס, היפומטבוליזם של האונה הטמפורלית המדיאלית ושל הסינגוליט קורטקס האחורי ( posterior cingulate cortex) , איזורים שבהם יש רגישות לסיכון למחלת האלצהיימר, וכן עליה ברמות ה-p-tau וה-t-tau בנוזל השדרתי. בניגוד אליהם, במטופלים שמנים, ההיפו-מטבוליזם של גלוקוז היה מובהק סטטיסטי (P<.01)  רק באונה הטמפורלית המדיאלית.

החוקרים כותבים כי להערכתם עצם ההשמנה אינה מגנה מפני מחלת אלצהיימר, אלא שבאנשים הרזים שנבדקו נתקלו החוקרים במחלת אלצהיימר פרה קלינית, שעשוייה להוות את אחת הסיבות להפרעות נשימה בשינה בשלב מאוחר בחיים.  מכל מקום, החוקרים מציינים כי ה”חדשות הטובות”  הן שניתן לטפל כידוע בהפרעות נשימה בשינה באמצעות CPAP (continuous positive airway pressure) ; יש מקום לבדוק לדעתם האם השימוש ב-CPAP גורם גם לשינוי בביומרקרים של מחלת האלצהיימר במטופלים הסובלים מהפרעות נשימה בשינה, ואם כן זו עשויה אולי להיות דרך חדשה לסייע במניעה או בדחייה של הופעת  מחלת האלצהיימר. הם מוסיפים כי בכל מקרה יש לזכור שהשינה חשובה מאוד לעיבוד הזכרון ולבריאות המח כך שיש הגיון ביולוגי בכך שהפרעות נשימה בשינה פוגעות בתפקוד המח ובזכרון.

בכתבה שפורסמה במדסקייפ נכתב בתגובה למחקר כי מצבים של הפרעות נשימה בשינה גורמים להיפוקסיה רגעית, וההיפוקמפוס רגיש מאוד להיפוקסיה. כך שנראה שיש סבירות ביולוגית להיותן של הפרעות אלה גורם סיכון להתפתחות או להאצת ההתפתחות של מחלת האלצהיימר וכי אכן יתכן שגם המצב ההופכי אפשרי ומחלת אלצהיימר מוקדמת קשורה להתפתחות של הפרעת נשימה בשינה.

לכתבה במדסקייפ

American Thoracic Society (ATS) 2013 International Conference