אובדן מקום עבודה מלווה בסיכון דומה לאוטם לבבי כמו יתר לחץ דם, סוכרת, או עישון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. בנוסף, נראה כי קיים קשר מנה-תגובה, כאשר הסיכון לאוטם לבבי עולה עם כל אובדן עבודה נוספת. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine.
החוקרים מסבירים כי המחקר היה מפורט יותר ממחקר קודם להערכת אבטלה והסיכון למחלות לב, ולמיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעה המצטברת של מספר היבטים הכרוכים באבטלה על הסיכון לאוטם לבבי.
החוקרים מציינים כי ההשפעה של חוסר-תעסוקה על הסיכון לאוטם לבבי הייתה בולטת במיוחד בשנה הראשונה לאחר אובדן העבודה, עדות לכך שהסיכון קשור באירוע עצמו, ולא בגורמים ארוכי טווח.
החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר Health and Retirement Study, מדגם ארצי מייצג של מבוגרים מעל גיל 50 בארצות הברית. המדגם במחקר הנוכחי כלל כ-13,400 משתתפים בגילאי 51-75 שנים בתחילת המחקר, שדיווחו על עבודה כלשהי במהלך חייהם. הם עברו ראיונות כל שנתיים, שכללו שאלות מפורטות אודות היסטורית התעסוקה, כמו גם מידע בריאותי וסוציו-אקונומי, והיו במעקב פרוספקטיבי לאורך 18 שנים. המחקר לא כלל חולים עם אוטם לבבי טרם תחילת המחקר.
החוקרים מדווחים על 1061 אירועים של אוטם לבבי במהלך המעקב (7.9%). מבין המשתתפים, 14% היו מובטלים בתחילת המחקר, 70% איבדו עבודה אחת או יותר, 35% היו מובטלים בשלב מסוים.
ממודל רב-משתנים עלה כי הסיכון לאוטם לבבי היה גבוה יותר משמעותית בקרב מובטלים, וכי הסיכון עלה עם כל אובדן עבודה נוסף.
למרות שהסיכון לאוטם לבבי חד היה הגדול ביותר בשנה הראשונה לאחר אובדן עבודה, חוסר-תעסוקה, מספר המקרים בהם המשתתפים איבדו את מקום עבודתם וזמן האבטלה המצטבר היו קשורים כולם באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאוטם לבבי, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים, התנהגותיים, פסיכולוגיים וקליניים.
לסוג העבודה לא הייתה השפעה על הממצאים, ואובדן עבודה מרצון, דוגמת פרישה, לא לווה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי.
החוקרים מציינים כי המנגנון העומד בבסיס הקשר שתועד במחקר אינו-ידוע, אם כי נראה כי מדובר בתופעה הנובעת מהדחק הכרוך באובדן מקום העבודה. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
Arch Intern Med 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!